פינלנד זה כאן

מאת: יניב שכטר

"אם הייתם צריכים להיוולד בעולם כאדם עם כישרון ממוצע והכנסה ממוצעת, כדאי היה לכם להיות ויקינגים". במילים אלה פתח השבועון "אקונומיסט" (כפי שצוטט ב"דה מרקר") את סדרת כתבותיו על אודות המודל הכלכלי הנהוג במדינות סקנדינביה, ואשר באמצעותו הן מצליחות להציג הישגים כלכליים מרשימים ביותר. כל זאת, יש לזכור, בתקופה שבה מרבית מדינות המערב עדיין מתקשות במידה רבה להתאושש ולצאת מן המשבר הכלכלי שפקד אותן בסוף שנת 2007. מול קנאתן של מדינות המערב עומדת גאוותן של מדינות סקנדינביה. זוהי תעוזתן לנסות צעדים כלכליים חדשניים, מוזרים ככל שיישמעו לאוזננו, אשר הייתה גורמת לנו, כאמור, לבחור להיוולד ויקינגים. אולם עובדת היותנו ישראלים אין בהכרח פירושה כי אל לנו, לפחות במשך כתבה זו, להשתעשע ברעיון אימוץ הצעדים הכלכליים האלה כאן בישראל, ולהכיר מקרוב את עקרונותיו של מודל כלכלי המוכיח את עצמו כבר שנים רבות. לשם כך, נצפין כ-3,210 ק"מ וננחת בהלסינקי, בירתה של פינלנד, כשבידינו – במקום קסדת ברזל ומגפיים גבוהות כיאה לוויקינגים – עט ומחברת. מיד לאחר מכן נחזור למזג האוויר הים-תיכוני שלנו, ונבחן – האם יש מקום ליישם את עקרונות המודל כאן אצלנו, בישראל?

טיסה לפינלנד

בדומה למדינת ישראל, פינלנד הִנה דמוקרטיה פרלמנטארית, שבה הרשות המבצעת נבחרת על ידי ומתוך הרשות המחוקקת, ולפיכך גם תלויה באמונה. ראש הרשות המבצעת ובעל הסמכויות הנרחבות ביותר הנו ראש הממשלה, בעוד העומד בראש המדינה הנו הנשיא, אשר לו בעיקר סמכויות ייצוגיות יותר. המערכת הפוליטית מורכבת ממספר קטן של מפלגות גדולות ויציבות, הנוטות לכיוון המרכז הפוליטי. בשל ההסכמיוּת הרווחת במערכת הפוליטית, ראש הממשלה הפיני נהנה מיכולת משילות גבוהה, וזאת חרף הצורך הפוליטי בחבירתן של כמה מפלגות לשם הקמת קואליציה. אוכלוסייתה של פינלנד נאמדת בכ-5,500,000 איש והיא במידה רבה חברה הומוגנית. גורם עיקרי לכך הנו מדיניות ההגירה הברורה והעקבית של הממשלות הפיניות לאורך השנים, אשר ניסו לחסוך מהמדינה את הבעיות שאותן חווה שכנתה ממערב, שבדיה, הקולטת גלי הגירה גדולים משאר מדינות היבשת ובשל כך עדה למתח חברתי-כלכלי חריף.

שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת היו שנים של רווחה וצמיחה כלכלית בפינלנד. קריסת הגוש הקומוניסטי בתחילת שנות התשעים השפיעה קשות על השוק היציב של המדינה, וכלכלתה סבלה מטלטלה ומחוסר ודאות בולט. ראשי הכלכלה הפינית הבינו כי הזמנים השתנו וכי עידן הגלובליזציה אינו מתיר למדינות להישאר מאחור. כך נוצרה למעשה הקרקע לצמיחת המודל הפיני אשר, כפי שנראה בהמשך, מצד אחד עודו דוגל במדיניות רווחה בדמות מיסוי גבוה ומגזר ציבורי רחב ועמוק המעניק שירותי רווחה לכל, ומצד שני מתמקד בפרט ולא במדינה, וזאת באמצעות שמירה על אחריות תקציבית וקיום שוק חופשי הדוגל בחדשנות ובתחרות ולא עוד בהגדלת תקציבים פיסקאלית לשם עידוד הכלכלה.

התפיסה הכלכלית של פינלנד גורסת כי למדינה אסור להיות מנוכרת לאזרחיה. המגזר הציבורי שאותו מעמידה הממשלה לרשות אזרחיה הוא הנדבך העיקרי של מדינת הרווחה הפינית, ומטרתו להבטיח כי האזרחים יוכלו להסתמך עליו לכשיצטרכו. קיומו מתאפשר הודות לרמת המיסוי בפינלנד, שהיא אחת הגבוהות בעולם. בעוד שיעור מס ההכנסה בישראל על השכר הממוצע במשק הינו כ-21%, בפינלנד הוא נושק לכ-52%; שיעור מס ערך מוסף בפינלנד עומד כיום על 23%, ושיעורו ובישראל 17%; ובעוד שאזרחי ישראל לא משלמים כלל מס ירושה, משלמים הפינים מס זה בשיעור הנע בין 7% ל-32%.

בהשוואה למרבית המודלים הכלכליים המוכרים לנו כיום ממדינות המערב, מדובר לכל הדעות ברמות מיסוי גבוהות ביותר. ואולם האזרח הפיני אינו מתנגד כלל וכלל לשלם מסים גבוהים אלה, משום שהוא יודע שיש תמורה מלאה לכספו. כך, שירותי הבריאות במדינה, מערכת חינוך החובה ומערכת ההשכלה הגבוהה ניתנים לאזרחים בחינם וברמה גבוהה ביותר; סטודנטים זכאים לקצבה חודשים בסך 800 אירו ומובטלים זכאים לדמי אבטלה בגובה 70%-60% מן השכר האחרון לתקופה של כ-500 יום, שבמהלכה מצופה מן האזרח כי ישכיל למצוא עבודה חדשה. נוסף על כך, מערכת החינוך של פינלנד הנה ממערכות החינוך המצליחות בעולם: בתי הספר במדינה לתלמידים בגילאי 16-7 הנם רצופים, ללא הפרדה בין בית ספר יסודי לחטיבת ביניים ותיכון. המערכת מדגישה יצירתיות וחדשנות, המורים מתנסים בשיטות הוראה דינמיות ומעניקים לתלמידים יחס אישי, והלימודים מתקיימים בכיתות קטנות ובאמצעות למידה בקבוצות. בגיל 16 בית הספר ממיין את התלמידים באופן קפדני לפי המשך דרכם הצפוי – קריירה אקדמית או קריירה מקצועית. אמנם שכר המורים בפינלנד אינו גבוה כלל ואף נמוך יחסית לשכר הנהוג במערב, אך המורים זוכים ליד חופשית ותכנית הלימודים אינה מוכתבת בצורה קפדנית על ידי משרד החינוך. שילובם של גורמים אלה הביא לתוצאות מרשימות ביותר: לפי נתוני מדד פיזה, המבוסס על מבחן הנערך כחלק ממחקר בין-לאומי בתחום החינוך, בפינלנד מערכת החינוך הטובה בעולם, וזאת בעודה משקיעה בה (נכון לשנת 2009) כ-6.4% בלבד מהתמ"ג; ארה"ב, מנגד, השקיעה במערכת החינוך בשנה זו כ-7.3% מהתמ"ג, ותלמידיה הגיעו למקום הרביעי במדד זה.

לאור כל האמור לעיל, אין לפיכך תמיהה כי האזרח הפיני לא נרתע מרמות המיסוי הגבוהות הנהוגות במדינה. לא יהיה זה אף כה מופרז להניח ולומר כי הוא אף מסכין ברצון לשלם יותר ממחצית משכורתו החודשית למדינה: הוא יודע שהתמורה לכך הנה שירותים ציבוריים ברמה הטובה בעולם.

סיבה נוספת התורמת לשביעות רצונו של האזרח הפיני מממשלתו הנה היותה של פינלנד המדינה הכי פחות מושחתת בעולם: היא מדורגת במקום הראשון מבין 174 מדינות במדד השחיתות הבין-לאומי, שמפרסם הארגון הבינלאומי "שקיפות בינלאומית" (Transparency International). גם רמת השקיפות בפינלנד הינה מהגבוהות בעולם, ולאזרח הקטן ישנה נגישות כמעט לכל מסמך ממשלתי שהוא. בכוחן של שתי עובדות אלה להסביר את רמת האמון הגבוהה השוררת בין האזרחים לבין הפוליטיקאים ורשויות השלטון. בצורה זו רוכש השלטון את אמונו של האזרח, המאמין כי מטרתו של המודל הפיני היא אכן להיטיב עמו, ולא עם המדינה עצמה.

ואולם זהו רק צד אחד של המשוואה העומדת בבסיס המודל הפיני: מלבד הצורך ברשת ביטחון כלכלית נרחבת בדמות המגזר הציבורי הרחב שאותו מעניקה פינלנד לאזרחיה, המודל הפיני מקדש גם, כאמור, את הצורך בחדשנות וביצירתיות. כך זכתה פינלנד לציון גבוה במדד E-intensity, המודד את השפעת האינטרנט על העסקים ועל החברה, וחברות גדולות בוחרות לבדוק מוצרים חדשים במדינות הנורדיות (ופינלנד בתוכן) משום שהן אינן נרתעות לנסות טכנולוגיות חדשות. דוגמה בולטת לחדשנות הפינית זכינו לראות במהלך שנות התשעים בתחום הטלפונים הסלולאריים, כאשר פינלנד הובילה את השימוש העולמי ברשת ה-GSM. כיום היא מובילה, עם שכנותיה הנורדיות, את תהליך המעבר לממשלה דיגיטלית, שבמסגרתו החלו הפינים לשלם מסים באמצעות מסרונים. נוסף על כך, המשק הפיני פתוח לשווקים בינלאומיים ומהווה כר נוח וסביבה ידידותית לעסקים חוצי-מדינות – מה שמסייע למדינה לשמור על כושר התחרות מול שווקים גלובליים אחרים. אין להתפלא אפוא כי מתוך 141 המדינות שאותן בחן הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) מוקמה פינלנד במדד התחרותיות במקום השלישי. ישראל, לעומת זאת, מוקמה במקום ה-26. במדד החופש הכלכלי העולמי מוקמה פינלנד במקום ה-16, בעוד ישראל מוקמה במקום ה-51. שילוב בולט זה של חדשנות ותחרות מצד אחד ומדיניות רווחה מצד שני הנו הבסיס למודל הפיני. כך, אף שחלקה של הממשלה הינו לא מועט, הרי שהליברליזם האינדיבידואלי והשוק החופשי הינם עקרונות חשובים לא פחות המביאים יחד את פינלנד להישגים מרשימים במדדים הבין-לאומיים.

חזרה לארץ

נשוב כעת לאזורנו, המזרח התיכון. האם ניתן ליישם את המודל הפיני ולהחיל עקרונותיו כאן במדינת ישראל? שתי סיבות עיקריות מקשות על כך.

ראשית, סביבה עוינת, המאלצת את מחלקי עוגת התקציב להעניק נתח גדול ושמן במיוחד לתקציב הביטחון, וזאת לאור האתגרים הביטחוניים שעמם נאלצת מדינתנו להתמודד.

שנית – מנטאליות. עם כל הכבוד לפינלנד וליתר המדינות הנורדיות, הרי שאנו נמצאים במזרח התיכון שטוף השמש והמזג הים-תיכוני, וכגודל המרחק בין שתי המדינות כך גם הפער המנטאלי העצום השורר בין שתי התרבויות. קשה לדמיין מצב שבו אזרחי ישראל יסכימו למה שהפינים, כפי שראינו, מוכנים:  לשלם רמה כה גבוהה של מסים מבלי לחשוב כלל לתקוע יתד ראשון בדרך להקמת אוהל מחאה באחד מרחובותיה הראשיים של הלסינקי. סיבה עיקרית לחוסר הרצון הזה הנו חוסר האמון שאותו רוחשים האזרחים בישראל לרשויות השלטון – חוסר אמון אשר לא קיים בפינלנד לאור, בין יתר הסיבות, השקיפות הרבה הנהוגה שם.

כאן המקום לשאול – האם ניתן להתגבר על שני המכשולים העיקריים הללו?

בעוד שתקציב הצבא הפיני עומד על 1.5% מהתמ"ג בלבד, הרי שבישראל הוא עומד על 6.5% מהתמ"ג (מהנתונים הגבוהים בעולם). תקציב בטחון מוגדל בישראל הוא עובדה מחויבת-המציאות והכרחית, כחלק מהימצאותנו באזור זה של הגלובוס. אף על פי כן, על המדינה לשנות את ראייתה ולפיה תקציב הביטחון הוא קדוש ואין לשקול להניף את חרב הקיצוץ מעליו. הייתה זו הרי חברת מקינזי (Mckinsey), חברת הייעוץ הבין-לאומית, אשר בעקבות הזמנה של משרד הביטחון בחנה את תקציב הביטחון והראתה כיצד ניתן לקצץ ממנו כ-1.6 מיליארד שקלים בשנה, וזאת ללא פגיעה ברמת המוכנות הביטחונית. ואולם סביר להניח כי מאז זומנה הבדיקה הספיק כבר הדיו שבאמצעותו נכתב הדוח לדהות, וצה"ל יחל ליישם את תכנית ההתייעלות החל משנת 2014 באופן חלקי בלבד.

זאת ועוד, דוח של ארגון השקיפות הבין-לאומי – ארגון אשר ישראל חברה בו – בדק ומצא כי מדינת ישראל אינה מפקחת כיאות על תקציב הביטחון ואינה מבקרת אותו, וזאת בשל החשאיות הרבה סביב סעיפי התקציב. נוסף על כך מצא הדוח כי הרשות האמונה על הפיקוח על תקציב הביטחון, הרשות המחוקקת, אינה מבצעת את תפקידה כנדרש; גם ועדת החוץ והביטחון עושה זאת באופן חלקי ביותר, בשל שיתוף הפעולה החלקי בלבד שהיא זוכה לו מצד משרד הביטחון. בשל כך, קובע הארגון, קיימת סבירות גבוהה לשחיתות בכל הנוגע לקביעת תקציב הביטחון.

נכון הדבר כי לא ניתן להפקיר את תקציב הביטחון, ואולם ישנם צעדים אשר ניתן לעשותם כדי לשנות את חלוקת התקציב, ובפרט את הנתח של תקציב הביטחון. ניתן גם להזכיר לקברניטי המדינה כי ביטחונה של מדינה תלוי במידה רבה בחוסנה של החברה, ולא רק בביטחונה הפיזי.

אף שקל ונוח לראות את פער המנטאליות כגזירה משמיים אשר לא נותר אלא לקבלה, יהיה זה חטא גדול לעשות כך ולהישאר באותן מסגרות מחשבתיות מקובעות. המודל הפיני אינו מבוסס על אידיאולוגיה, אלא על פרקטיקה הדוגלת ביעילות, בחריצות ובחשיבה לטווח ארוך. הפינים היו מוכנים לנטוש את האידיאולוגיות המוכרות המבחינות בין ימין ושמאל למען רעיונות חדשים לחלוטין. היותה של החברה הפינית חברה הומוגנית בעלת תפיסות פוליטיות מתונות אין בהכרח משמעותה כי לא ניתן לנסות וליישם את המודל הפיני בחברות השונות ממנה, גם בחברה הטרוגנית כמו החברה הישראלית. הבחירות האחרונות בישראל היו הוכחה נוספת, יותר מכול, כי בשנים האחרונות שינוי מתחולל במפת המפלגות בישראל. ההבדל הדיכוטומי בין גושי הימין והשמאל הולך ומיטשטש, ולעתים נראה כי מתקיים רק בפי התקשורת. המפלגה השנייה בגודלה כיום בישראל, מפלגת "יש עתיד", אינה מזוהה בצורה זו או אחרת עם שום גוש. הגיעה העת שגם אנחנו בישראל, בדיוק כשם שעשו בפינלנד, נצא ממסגרת החשיבה הגודרת את חיינו במונחי ימין ושמאל, משום שאלה הולכים ומתבררים כמונחים אנכרוניסטים שאינם משרתים עוד איש, למעט קבוצות אינטרס העומדות בתווך בין האזרחים לבין הפוליטיקה – מצלות על כל קרן אור של אמון ומסוככות על כל אמון שהיה אמור להיווצר בין הצדדים בחברה אידיאלית.

וכעת, לאחר שלמדנו לשאול בעברית "איפה הכסף?", כל שנותר הוא ללמוד כיצד אומרים "העם דורש צדק חברתי" בפינית.

* יניב שכטר הוא סטודנט לתואר שני במחלקה למדע המדינה
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: