פוסט-דוק: רעות איצקוביץ' מלכה משוחחת עם פרופ' ראובן חזן

מאת: רעות איצקוביץ'-מלכה

הוא החל את דרכו האקדמית כעתודאי בחוג לכלכלה ופרש מהעתודה לטובת לימודי מדע המדינה. ההחלטה הטובה ביותר שקיבל הייתה לנסוע לדוקטורט בארה"ב, בגלל ששם פגש את אישתו. הוא גאה במחלקה למדע המדינה, ישמח אם ילדיו יבחרו ללמוד בתחום ובזמנו הפנוי הוא מחפש הופעות של מוזיקת בלוז.

נפגשתי לשיחה עם ראש המחלקה הנכנס ומנחה הדוקטורט שלי, פרופ' ראובן חזן.

ספר לי על הדרך שלך באקדמיה. איפה התחלת ואיך הגעת למקום שבו אתה נמצא היום?

הדרך האקדמית שלי התחילה מאוד מוקדם כי סיימתי את התיכון בגיל 17 והצבא לא היה מוכן לגייס אותי כל כך מוקדם. לכן נרשמתי לעתודה והתחלתי ללמוד שנה ראשון של לימודי כלכלה ומדע המדינה, עוד בימים שהאוניברסיטה הייתה בגבעת רם. במהלך אותה השנה קרו שני דברים: הראשון, התאכזבתי מאוד מלימודי הכלכלה והשני, התאהבתי בלימודי מדע המדינה. כתוצאה מהאכזבה מלימודי הכלכלה הודעתי לצבא שאמשיך את העתודה במדע המדינה בלבד. הצבא הודיע לי בחזרה שאם אני לא רוצה להמשיך בלימודי הכלכלה לא אוכל להמשיך בעתודה בכלל, שכן הצבא לא זקוק לפוליטיקאים. כך, בעל כורחי, הפכתי לסרבן עתודה. לאחר מכן התגייסתי לצבא ולאחר שהשתחררתי החלטתי שהשילוב של לימודי מדע המדינה ויחב"ל הוא הדבר הכי מתאים עבורי, כנראה לאור העובדה שהורי היו בשליחויות שונות בחו"ל לאורך השנים. מעולם לא היו לי שאיפות ללכת לפוליטיקה, חשבתי הרבה יותר ללכת לכיוון של משרה דיפלומטית במשרד החוץ. לאחר שנה ראשונה של לימודי מדע המדינה ויחב"ל קרה לי בערך אותו דבר שקרה עם כלכלה והבנתי שיחב"ל קוסם לי פחות ממדע המדינה. מכיוון שבימי לא היה מסלול חד חוגי המשכתי ללמוד בשני החוגים. בשנה השלישית ללימודי הבוגר כבר סיימתי את מכסת הנקודות לתואר במדע המדינה, תיפקדתי כעוזר הוראה במחלקה והתחלתי לקחת קורסים למוסמך.

לאחר סיום התואר הראשון, כתוצאה משיחות עם סגל המחלקה, החלטתי לשלוח את לחמי ולראות האם אני יכול להתקבל לתואר שני במקום טוב בחו"ל. במקביל ניסיתי גם להתקבל לקורס הצוערים של משרד החוץ. התמזל מזלי והתקבלתי לקורס הצוערים וכן למספר אוניברסיטאות בחו"ל. בסופו של דבר החלטתי לוותר על קורס הצוערים ולנסוע ללמוד באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק כי חשבתי ששם יהיה השילוב המעניין ביותר של אוניברסיטה ברמה גבוהה בתחום שלי עם חווית מגורים מיוחדת. בניו-יורק עשיתי תואר שני במדע המדינה, אותו סיימתי תוך שנה, ואחר כך עשיתי תואר שני נוסף בפילוסופיה, כפי שדורשים בקולומביה.

אז כבר ידעת שאתה רוצה להיות באקדמיה?

עדיין לא. אמנם נרשמתי מיד ללימודי דוקטורט, אבל בתחילת התואר השלישי הרגשתי קצת "שרוף" – לא עשיתי טיול גדול, הייתי בלימודים רצופים כבר המון שנים ורציתי לבדוק האם אני עדיין רוצה להיות חלק ממשרד החוץ. לכן הלכתי לעבוד בקונסוליה הישראלית בארה"ב כסגן לקונסול לעניינים אקדמיים. הייתי אחראי על ההסברה הישראלית בקמפוסים באוניברסיטאות בארה"ב. מהר מאוד הגעתי למסקנה שאם העבודה בקונסוליה הישראלית בארה"ב – שהיא היהלום שבכתר של שירות החוץ של מדינת ישראל ואליה נכסף הרב הגדול של עובדי שירות החוץ הישראלי – לא מלהיבה אותי ומרגשת אותי כמו העשייה האקדמית, עדיף שאמשיך בקריירה האקדמית. התפטרתי מהעבודה בקונסוליה וחזרתי במרץ לדוקטורט. כשהייתי בערך באמצע כתיבת הדוקטורט הבנתי שאני רוצה קריירה אקדמית ושאני רוצה לחזור לארץ. לכן הגשתי בקשה לפוסט-דוק של ליידי דייוויס ובאפריל של אותה השנה הודיעו לי שהתקבלתי. המשמעות בפועל הייתה שבאפריל הודיעו לי למעשה שבספטמבר אני חייב להגיש את הדוקטורט. מאותו רגע ישבתי בלי לקום מהכסא במשך חמישה חודשים ועבדתי על הדוקטורט, אותו הגשתי ממש כשעליתי על המטוס. עשיתי בארץ פוסט-דוק של שנתיים שלאחריו הגשתי מועמדות למחלקה ולמחלקות אחרות בישראל. התקבלתי לכמה מחלקות והחלטתי שכאן זה המקום הכי טוב להיות בו.

בתור מי שעשה את הדוקטורט שלו בחו"ל ובשנה האחרונה קידם את תוכנית תל"ם (תוכנית לימודי מחקר) שעניינה לשמר סטודנטים מצטיינים לדוקטורט במחלקה החל מראשית התואר השני, האם אתה חושב שמי ששואף למשרה אקדמית עדיף שיעשה דוקטורט בחו"ל או בארץ?

הדבר הכי טוב בזה שנסעתי לעשות דוקטורט בחו"ל לא היה שעשיתי אותו בחו"ל, אלא שכך פגשתי את אישתי. לדעתי אם סטודנט מצליח להתקבל לאחת מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם ללימודי דוקטורט, אני ממליץ לנסוע. אבל, מספר התלמידים שמתקבלים לאוניברסיטאות הטובות, עם מלגה, הוא מועט. יש גם כאלה שלא מסוגלים או רוצים לעזוב לחו"ל למספר שנים לא מועט בגלל סיבות אישיות, משפחתיות וכו'. אני חושב שהסיכוי להיקלט באקדמיה בישראל לא קשור בהכרח בעובדה שהמועמד עשה דוקטורט בחו"ל, כי יכול להיות שבן אדם עם איכויות מעולות פשוט לא התמזל מזלו להתקבל לאוניברסיטה בחו"ל, או שהתקבל ללא מלגה, או אפילו שלא פנה בכלל. אם מסתכלים על המחלקה רואים שהמדינה שהפיקה הכי הרבה חברי סגל במחלקה היא מדינת ישראל, והאוניברסיטה שהוציאה הכי הרבה חברי סגל במחלקה היא האוניברסיטה העברית. זה לא אומר שאם התקבלתם לאוקספורד, הרווארד או סטנפורד עם מלגה מלאה לא כדאי לנסוע, אבל זה גם לא אומר שאם משום מה לא התקבלתם או לא פניתם בכלל, ותפגינו יכולות מרשימות במהלך הדוקטורט, שהקריירה האקדמית חסומה בפניכם. בדיוק בשביל האנשים האלה הקמנו את תוכנית תל"ם, שהחלה לפעול השנה. קיבלנו לתוכנית 5 סטודנטים שמהווים חתך של אוניברסיטאות ותחומי עיסוק ואין לי דרך אחרת להגדיר אותם חוץ מתענוג. כל המאמצים שדוד לוי פאור עשה לבנות את התוכנית לפני שהיא הועברה אלי, כל מאמצי גיוס הכספים שלנו על מנת לתמוך בתלמידים ולאפשר להם להשקיע בלימודים, הניבו פרי.

על איזה מחקרים אתה עובד כיום? תוכל לספר לנו קצת עליהם?

אני עובד על מספר מאמרים בנושא הבחירות האחרונות, חלקם לבד, חלקם עם חברי המחלקה וחלקם עם אנשים מאוניברסיטאות אחרות. בנוסף אני כותב מאמרים בתחום ה- legislative studies, תחום אותו אני מאוד שמח "להרים" כמעט לבד בארץ ולראות שהוא נתפס ומתרחב, באופן חלקי על ידי דוקטורנטים שלי לשעבר. אבל התענוג הגדול הוא עבודתי על מחקר השוואתי עם דוקטורנטית שלי בנושא השפעת שיטות בחירה ושיטות בחירת מועמדים על התנהגות מחוקקים.

לטובת מי שלא מעורה בנושא, תוכל להסביר לנו בדיוק מהם תפקידיו של ראש המחלקה ומהן סמכויותיו?

התפקיד של ראש המחלקה זה הכל והסמכויות שלו זה כלום. ראש המחלקה זה התפקיד הכי דמוקרטי שיש. כי אתה נבחר, אבל אין לך שום סמכות. הדרך היחידה להזיז משהו במחלקה זה לגרום לאווירה במסגרתה אנשים רוצים לעבוד יחד ומעריכים את טובת הכלל. אני לא יכול לומר לאף מרצה מה ללמד ומתי ללמד, אני לא יכול לעצור אף מרצה מלצאת לשבתון או לכנס, אני לא יכול לבקש ממרצה לא טוב לעבור השתלמות בהוראה וממרצה קשוח או רך מידי לשנות את אופי ההוראה שלו. חוץ מהחלטות אדמיניסטרטיביות קטנות (החלפת מחשב בחדר מתרגלים, חלוקת מעט מהכסף שיש למחלקה לטובת סטודנטים או מטרות חשובות במחלקה) אין לי כוח. יחד עם זאת, התפקיד שלי זה לעשות הכל. לנהל את המחלקה בעזרת המזכירות, לבנות את תוכנית הלימודים עם המרצים, לתאם בין המחלקה, לבין הפקולטה, לבין האוניברסיטה, לגייס מורים מן החוץ. זו עבודה הוליסטית שאין בה שום מרות. אתה נסמך על אחוות יחידה והרגשת הקהילה במחלקה בלבד.

איך אתה רואה את מצבה של המחלקה כיום? מהן נקודות החוזק שלה?

למצב המחלקה שני היבטים: היבט האישי והיבט הכספי. באחד היא במצב מעולה ובשני היא במצב קטסטרופלי. מבחינת האנשים יש לנו מחלקה מעולה, גם מבחינה אקדמית וגם מבחינה פרסונלית. למרות שכאמור, אין לי כוח פורמלי אני כמעט ולא מקבל תשובה שלילית מאף איש סגל במחלקה כאשר אני מבקש דבר מה כראש המחלקה. מההיבט הכספי אנחנו מחלקה ענייה. אין לנו מרכז מחקר שתומך בנו, כמו המחלקה ליחב"ל שכנתנו. הקיצוצים התמידיים בתקציב לא מאפשרים לי מרחב תמרון וכופים עלי לקבל החלטות שלא בשבילן רציתי להיות ראש המחלקה. כדי להזיז דבר מה, ולו הקטן ביותר במחלקה, עלי לצאת ולנסות לגייס כספים באופן עצמאי כדי שנוכל לעשות את המינימום לסטודנטים ולטובת המחלקה.

האם המצב הכלכלי משפיע על רמת המחקר וכמות המחקר שנעשית על ידי החוקרים במחלקה?

ממש לא. כשאני מסתכל על המחלקה שלנו לעומת מחלקות אחרות למדע המדינה בארץ אין מה להשוות, לדעתי. זה כמו בכדורסל: יש קבוצה אחת (מכבי ת"א) ומידי פעם קבוצה אחרת מופיעה על המגרש כדי לנסות לתת קצת "פייט". בכנסים בחו"ל לדוגמא, רואים נציג בודד מידי פעם ממחלקה כלשהי בארץ וחבורה של מרצים מכאן, שלא רק משתתפת, אלא גם מובילה את קבוצות וסדנאות המחקר בארגונים המובילים באירופה ובארה"ב.

מהם האתגרים העומדים בפניך כראש המחלקה בשלוש השנים הקרובות? איזה מהלכים היית רוצה לקדם?

אני חושב שהתואר הראשון שלנו הוא תואר טוב מאוד. עשינו בו כמה שינויים קטנים לפני כמה שנים, יכול להיות שצריך לערוך בו עוד כמה שינויים קטנים אבל בגדול אני לא רוצה לשחק בו יותר מידי כי הוא טוב. התואר השני שלנו זקוק לרענון רציני. צריך ליצור חלוקה ברורה בין המסלולים. ליצור תואר לא מחקרי, שהוא הרבה יותר מקצועי, מרוכז ביום אחד ומופנה לאנשים שרוצים להרחיב את רמת הידע שלהם אבל לא להישאר באקדמיה (החל משנה הבאה התואר השני הלא מחקרי ילמד כולו ביום שני בשבוע ויכוון בדיוק להשגת מטרה זו, ר.מ). מנגד, התואר המחקרי צריך להיות שונה במהותו מהלא-מחקרי וצריך להישען על שתי רגליים: אלו שבאים לעשות תואר מחקרי ולבדוק האם ירצו להמשיך לדוקטורט ואלה שבאים מיד אחרי תואר ראשון, מבויתים על מטרת הדוקטורט ומספיק טובים להתקבל לתל"ם. שתי קבוצות די קטנות, אחת שרצה מהר והשנייה קצת יותר לאט, אבל שתיהן מתמקדות ומכוונות למחקר אקדמי, להבדיל מהלומדים במסלול הלא-מחקרי שמתמקדים ברכישת ידע בתחום כדי לצאת לעולם ולהשתמש בידע שרכשו.

מבחינת תכני המוסמך המחקרי אתה חושב שצריך להרחיב מגמות של ידע כמותני, סטטיסטיקה?

אני חושב שיש לנו את הדברים האלה, אבל לא מספיק. צריך לזכור שיש לנו גם מסה קריטית של תלמידים שמתעניינים במחשבה מדינית ולא צריכים להתעמק הרבה בלימודי השיטות הכמותניות המתקדמות ביותר. מצד שני, עבור מי שמתעניין בפוליטיקה השוואתית, סטטיסטיקה זה כמו שפה זרה. לא להבין את הכלים הסטטיסטיים הקיימים זה כמו לא להבין את השפה באיזור העולם שבו החוקר מתמקד או מתמקצע ולכן צריך להרחיב את היצע הקורסים הניתן בתחום, למי שמתמחה בפוליטיקה השוואתית.

פרופ' ראובן חזןהרבה סטודנטים מגיעים לתחום של מדע המדינה מתוך התעניינות בפוליטיקה ורצון להשתלב בעשייה הפוליטית או במגזר הציבורי. לא אחת אנחנו שומעים טענות כנגד התואר הראשון שלנו שאינו נותן כלים פרקטיים להשתלבות בעשייה כזאת והוא כולו תיאורטי. מה דעתך?

התואר שלנו אינו יישומי וזה צריך להיות כך. אנחנו מוסד הוראה ומחקר, אנחנו לא "המכללה לפוליטיקה". אבל אם מסתכלים על מי שעובד במכוני מחקר, החל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועד למרכז המחקר והמידע של הכנסת, על מי שמתקבל לקורסים חשובים כמו קורס הצוערים של משרד החוץ, על מי שמוצא עצמו עובד כיועץ או כעוזר פרלמנטרי, אני חושב שאין מוסד בארץ שסיפק יותר מועמדים מוצלחים מהמחלקה למדע המדינה. יחד עם זאת צריך לזכור שאנחנו לא מעבירים מקצוע, אנחנו מעבירים ידע.

לסיום, מה המסר שהיית רוצה להעביר לתלמידי המחלקה כראש המחלקה החדש?

אני חושב בכנות שיש לנו מחלקה נהדרת. אני חושב שכל מי שלומד כאן ואוהב את התחום ימצא מחלקה שככל שישקיע בה יותר כך יקבל ממנה יותר. אני מאוד גאה במחלקה שלנו ומייצג אותה בכבוד בחו"ל. אני שמח שעמיתי חשבו שאני יכול לנהל ולהוביל את המחלקה ואני אהיה גאה אם ילדי יחליטו שזה מקום בו הם ירצו לרכוש ידע, או תחום בו הם יתעניינו.

* רעות איצקוביץ'-מלכה היא דוקטורנטית במחלקה למדע המדינה בהנחיית פרופ' ראובן חזן. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהשפעת שיטות בחירה ושיטות בחירת מועמדים על התנהגותם ותפיסותיהם של חברי פרלמנט.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: