סיום תקופה – ראיון עם פרופ' מריו שניידר

מאת: עומר יעיר

פרופ' מריו שניידר מסכם בימים אלו שלוש שנים כראש המחלקה. במהלך השנתיים האחרונות שימשתי כעוזר הוראה בקורס החובה "מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו" שפרופ' שניידר מלמד בתואר הראשון. היו אלו שנתיים בהן נחשפתי, לפחות במידת מה, לדרישות הרבות מראש המחלקה וללחץ הנלווה לתפקיד זה. ביקשתי לשוחח עם פרופ' שניידר לקראת סיום תפקידו בקרוב על מנת לשמוע ממנו, בין השאר, כיצד עברו עליו שלוש השנים האחרונות, באילו היבטים המחלקה טובה כיום לדעתו ובאילו היא צריכה עוד להשתפר, ומה הוא מתכנן לעשות לאחר סיום התפקיד.

פרופ' מריו שניידר

איך אתה מסכם שלוש שנים כראש מחלקה?

לא היו לי תוכניות למהפכה, וקיבלתי מחלקה במצב טוב, כך שהמשימה שלי הייתה לשפר עוד יותר את המצב הטוב ולהשאיר הלאה מחלקה מסודרת. ובכל זאת, היו בעיות משלושה כיוונים: ראשית, בעיות תקציביות, שתמיד יש. התחלתי ב-2010, ממש אחרי המשבר הכלכלי העולמי, והמצב לא היה משהו. שנית, שינויים בהתנהגות הסטודנטים [על כך בהמשך – ע.י]. שלישית, צרכי הפיתוח של המחלקה, החל משיפוץ המשרדים בשנה שעברה וכלה בשאלות הדיגיטציה של המחלקה. האם ההתקשרות בין סגל ההוראה, הסטודנטים והסגל המנהלי תמשיך כמו שהיא או שתהפוך ליותר דיגיטלית או ממוחשבת? בנוסף, אנחנו עתידים לשפר את אתר האינטרנט של המחלקה, ולמעשה אנחנו הפיילוט לאתר העתידי של המחלקות באוניברסיטה. צריך להבין שאנחנו עוברים כל הזמן שינויים מאד גדולים, ויש בכך יתרונות וחסרונות.

בנוגע לתפקיד שלי, אני חושב שלהיות ראש מחלקה זו חובה אזרחית עבור חברי הסגל הבכיר. נבחרתי לתפקיד, ונעניתי. לא נתתי נאום כניסה, ולא אתן נאום סיום בסוף התפקיד שלי. כל מה שעשיתי היה צריך לעשות, וזהו. כך אני רואה את תפקידי. חשוב להבין שבתור ראש מחלקה פונים אליך במגוון רחב מאד של פניות – מבעיות של חתולים במסדרונות ועד בעיות בקורסים. אם יש מישהו שמתאים יותר ממני לפתור את הבעיות, אני מפנה אליו. אם לא – ניסיתי אני לפתור את הבעיה.

מה נהנית לעשות בתור ראש המחלקה, והאם היו דברים שפחות נהנית לעשות בתפקיד זה?

בתור ראש מחלקה לא נהניתי להגיד "לא". זה לא כיף, אבל בשביל שיח וחברה חייבים להציב גבולות, כך שלעיתים בגלל מגבלות מסוימות הייתי צריך להגיד "לא" לדרישות ובקשות שונות, ואין מה לעשות. מצד שני, מאד נהניתי לראות את ההישגים של אנשי המחלקה, מהסטודנטים בשנה א', דרך הזוכים בפרס ישראל כמו מורי ורבי פרופ' זאב שטרנהל, וכלה בפעילויות של מזכירות המחלקה, שגם הן זכו בפרס. אני לא מרגיש אחראי להישגים אלה, אלא שותף להישגים כחבר בחבורה המוצלחת הזו. בתור ראש מחלקה, בכל פעם שמישהו עלה בדרגה או קיבל פרס נכבד, שמתי לו בתא יין צ'יליאני מצוין. כך אני נותן לו הכרה בהצלחה שלו.

האם היה משהו שרצית לקדם לפני שנכנסת לתפקיד ואתה מרגיש שנכשלת בכך?

פרויקט המחשבים. ניסיתי לקבל מחשבים ממרצים אשר כבר אינם משתמשים במחשבים הללו, ולתת אותם לסטודנטים שאין להם. עשינו זאת בתיאום עם אגודת הסטודנטים ואספנו מספר מחשבים מהמרצים, אבל הם היו מחשבים נייחים, והתלמידים לא רצו אותם כי הם רצו מחשבים ניידים, לפטופים. בזה הרגשתי שנכשלתי.

יש הטוענים שבשנים האחרונות רווחת בקרב חלק מהסטודנטים התפישה שהם "לקוחות" במערכת ההשכלה הגבוהה, שמגיע להם "לקבל שירות", דבר אשר בא לידי ביטוי ביותר דרישות מהמערכת מצידם. האם כך הרגשת גם אתה בתור ראש מחלקה? והאם הרגשת בתפקידך לחץ מהסטודנטים להקל בדרישות ו'ללכת לקראתם'?

לפני כמה שנים העומדים בראש מערכת ההשכלה הגבוהה הכניסו מושגים של צרכנות למערכת, והפכו את הסטודנטים ל"צרכנים" ו"לקוחות", ואותנו ל"מספקי שירותים". הדבר, בשילוב עם הטכנולוגיות החדשות, פגע ביחסים בין מורים – חברי סגל ועוזרי הוראה – לסטודנטים. זה שבר את העקרון המרכזי של לימודים של היררכיה של ידע. אותם האנשים שמעלים דרישות הם סטודנטים צעירים שאני בספק אם מכירים את המערכת על כל היבטיה, ואשר נסחפים במין גל פופוליסטי של דרישות שבו המכנה המשותף הנמוך ביותר הופך למוביל – הדרישה להורדת מטלות, לקבל דחיות וכיוצא בזה. אם אנשים באים לכאן כדי ללמוד, לא ברור לי כיצד הדרישה המרכזית היא ללמוד פחות ככל האפשר. האוניברסיטה הזו היא אוניברסיטה מחקרית, ואם מישהו רוצה תואר בשביל התואר – שיילך ללמוד במקום אחר, היכן שיש פחות דרישות.

הרבה אנשי סגל מעלים את הטענות הללו, ואני ניסיתי להתמודד עם חלק מהדברים בוועדת מרצים-סטודנטים, שפעם קראו לה וועדת מורים-תלמידים. שם ניסינו לנהל שיח עם נציגי הסטודנטים, שבו שמענו את הדרישות והבקשות של הסטודנטים אבל גם העלינו בקשות ודרישות משלנו – להסביר לסטודנטים על המגבלות המערכתיות ועל אופן התנהגות ראוי. הרעיון המרכזי שניסינו להעביר הוא שאין במחלקה "סיפוק דרישות" ו"צרכנות" אלא תהליך הדדי שבו לכל צד יש זכויות וחובות, ויש צורך ברמות השקעה גבוהות של שני הצדדים. לאורך כל תפקידי חשוב היה לי להבהיר לסטודנטים שאנחנו לא ספקי שירות ושהם לא לקוחות.

האם הרגשת לחץ מלמעלה, מהפקולטה או מהאוניברסיטה, להקל על הסטודנטים וללכת לקראתם?

לא הרגשתי לחץ שכזה. לפעמים סטודנטים עקפו אותנו ופנו ישר לרמת הדיקן והפקולטה, ואז היו פניות מצד הדיקן, אבל סיפקנו תשובות. בכל הפניות בשלוש השנים האחרונות נתנו תשובות מספקות ורציניות. המערכת שומעת, והיא פתוחה בכל הדרגים, ואנחנו נענים לשאלות.

האם התפקיד שינה אצלך תפישות ביחס למרכיבים השונים במחלקה, כמו סגל בכיר, מזכירות, מתרגלים, סטודנטים?

לא. אני כאן כבר 30 שנה. אין יותר מדי הפתעות.

במה לדעתך המחלקה חזקה כיום? במה לדעתך המחלקה חזקה פחות ודרוש שיפור?

השינויים שעוברים על המחלקה בשנים האחרונות הם ברוכים. אנו עוברים תהליך של מודרניזציה שבו אנו מנסים להתאים את לימודי מדע המדינה, בעיקר בתארים המתקדמים אבל לא רק, לחידושים המתודולוגיים, המחקריים והפדגוגיים הקיימים: חילופי סטודנטים, ספריות אלקטרוניות, האפשרות ללמוד שפות, ותוספת של קורסים בשפה האנגלית, שבעתיד אף יהיו חובה. בהקשר הזה הסטודנטים צריכים להבין שאי אפשר "לברוח" מהאנגלית הזו.

יש דיונים במחלקה גם בנוגע לקורסי חובה בכלכלה וסטטיסטיקה. בתל"ם [התוכנית החדשה לתלמידי מחקר הכוללת לימודי תואר שני ודוקטורט], יהיו קורסים ייחודיים לדוקטורנטים. אנחנו מחזקים את הבסיס המחקרי של המחלקה, כאשר השאיפה שלנו היא שמצטייני התואר הראשון ילכו למסלול המחקרי, והמצטיינים שבמצטיינים ילכו לתל"ם.

הזכרת שיעורים בכלכלה ובסטטיסטיקה. האם אתה מרגיש שהמחלקה נעה לכיוון אמפירי-כמותני יותר?

בכל הדיסציפלינה של מדע המדינה הייתה העמקה בתחום הכמותני, והמחלקה חייבת להתאים עצמה ביחס לכך. לדעתי, השילוב המנצח מבחינה מחקרית הוא שילוב של מחקר איכותני וכמותני לצד חשיבה תיאורטית רצינית ומעמיקה. אני חושב שבתארים שאנחנו נותנים חסרים בין השאר קורסים בסטטיסטיקה, מתמטיקה וכלכלה. אנחנו גם כמעט ולא מלמדים נושאים של סוציולוגיה ופסיכולוגיה, שהם חשובים מאד לתחום שלנו. המחקר כיום ובעתיד הוא מחקר רב-תחומי, אינטרדיסציפלינרי. היופי של מדע המדינה הוא שאין אחידות דיסציפלינרית, והניסיון לסגור את מדע המדינה בתחום מסגרת של דיסציפלינה אחת מבטא רמת חשיבה מוגבלת. אינטרדיסציפלינריות אינה שם נרדף לשטחיות.

איך אתה רואה בעיניי רוחך סטודנטים בוגרי תואר ראשון במדע המדינה? עם אילו כלים לדעתך סטודנטים לתואר בוגר במדע המדינה צריכים לצאת בסוף התואר?

אני חושב שסטודנטים שמסיימים ב.א. במדע המדינה במחלקה שלנו צריכים להיות בעלי הבנה רצינית של התהליכים הפוליטיים והמנהליים הציבוריים בארץ ובעולם. לדעתי, התואר נותן את זה. אני מקווה מאד שהתואר נותן רמת השכלה גבוהה, ומפתח יכולת חשיבה ביקורתית, שהיא דבר חשוב מאד במשקים המודרניים. זה מה שצריך להיות לסטודנטים כהכשרה בסיסית.

הזכרת קודם לכן את תוכנית תל"ם. מה אתה חושב שתהיה התרומה שלה למחלקה?

התל"ם תעשה סדר בלימודי הדוקטורט. היא גם תציב רף גבוה לחברי התוכנית ולדוקטורנטים האחרים, במחלקה ובשאר המחלקות בארץ. אנחנו רוצים שהמחלקה תמשיך להיות מצוינת, ולשם כך אנחנו רוצים תוכנית לדוקטורנטים שתאפשר להם לעסוק במאה אחוז בהתקדמות המחקרית שלהם. בנוסף, אנחנו גם שואפים שיגיעו אלינו גם ממחלקות אחרות למדע המדינה בארץ, ואולי גם מחו"ל. זו תוכנית תחרותית שפתוחה לכולם.

השאיפה שלנו היא שכלל תלמידי המחקר יעבדו במחלקה וייהנו ממלגות כדי שיוכלו להצטיין מבחינה מחקרית. כרגע, לצערנו, אנחנו מוגבלים בכסף, ויש אפשרות לתת רק לתלמידי התל"ם את התנאים הללו. אבל חוץ מהתוכנית הזו, אנחנו ממשיכים לתת מלגות ופרסים לסטודנטים שלנו – בתחומים ספציפיים אבל גם באופן כללי.

הפרופסורים רוני אלנבלום, מריו שניידר ואלכס יעקובסון בסיור לימודי ברומא 2012

לסיום, מה התוכניות שלך אחרי שתסיים את התפקיד?

יש לי מחקר גדול שאני צריך להשלים ואני מקווה לעבוד עליו. בנוסף, אני מעביר סמינר לתלמידי התואר הראשון בשם "פוליטיקה וחברה באמריקה הלטינית". בעבר לימדתי סמינר דומה, אבל אני אשנה את התכנים כדי להפוך אותו לעדכני. אני גם אלמד קורס ברומא עם פרופ' רוני אלנבלום מהמחלקה לגאוגרפיה ועם פרופ' אלכס יעקובסון מהמחלקה להיסטוריה. ויש לי מספיק מה לעשות – לא ישעמם לי.

 * עומר יעיר הוא דוקטורנט במחלקה למדע המדינה.
מודעות פרסומת

הערה אחת

  1. Ariel

    לא ישעמם למריו…עם תימניות חמות איך יכול להיות משעמם?…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: