למה לי פילוסופיה פוליטית?

מאת: ענב הכט

בתואר ראשון במדע המדינה סטודנטים מחויבים בלפחות שני קורסים בנושא המחשבה המדינית וישנם עוד קורסי בחירה העוסקים בנושא זה. היות ולא תמיד הסטודנטים מצליחים להבין את הנחיצות ואת המשמעות של לימודים אלה, החלטתי לא להשאיר את התהיה הזאת תלויה באוויר, וניצלתי את חופשת הקיץ לנסות ולהבהיר מספר דברים בנוגע לכך בעזרת מרצים וסטודנטים מתקדמים העוסקים בתחום המחשבה המדינית.

השאלה הראשונה שהתמקדתי בה היתה למה קיימת בכלל הדרישה ללימודי תולדות המחשבה המדינית. התשובה האינטואיטיבית של סטודנטים למדע המדינה היא שבתור פוליטיקאים או חוקרי מדע המדינה, עלינו לדעת את ההיסטוריה הרעיונית שמאחורי הפרקטיקה. יש החושבים כי מן הראוי שארגז הכלים של כל אזרח המעורב פוליטית יכיל ידע והבנה בתחום המחשבה הפוליטית. ד"ר דניאל שוורץ, מרצה במחלקה, מציע זווית הסתכלות אחרת. הוא מסביר כי הפילוסופים של התקופה הקלאסית שאלו מהם החיים הטובים, ותשובתם היתה – חיים שראוי לחיות אותם. הם המשיכו ושאלו כיצד נשיג חיים שכאלה, וענו – בעזרת אימוץ של מחשבות ותהיות על-ידי הפרטים בחברה והניסיון להפוך אותן למציאות. מדוע זה מעניין פוליטיקאים במאה ה-21? כי גם הם מחפשים, או אמורים לחפש, את החיים הטובים ואת הדרך הטובה ביותר ליישם אותם בחברה שבה הם חיים.

באשר לתחושותיהם של סטודנטים, ד"ר שוורץ טוען כי השאלה "איך זה יעזור לי בחיים" היא תפיסה מאוד צרה כלפי החיים. "האם אנחנו רואים סרט או קוראים ספר תוך מחשבה מתמדת של איך זה יעזור לי בחיים?" הוא שואל, ועונה – "בוודאי שלא. פילוסופיה פוליטית היא בעלת ערך, אבל זה לא חייב להיות מדיד ומדויק." ד"ר שוורץ טוען כי הוא מבין את התסכול, אבל מנגד "מדע המדינה הוא לא מקצוע כמו חייט וסנדלר". מעניין להציג דוגמא נוספת שנותן ד"ר שוורץ, אודות ראשי הממשלה של בריטניה: לאורך מאה השנים האחרונות רובם לא למדו מדע המדינה, פוליטיקה, דיפלומטיה או כלכלה, אלא לימודים קלאסיים ושפות כגון יוונית ולטינית, פילוסופיה קלאסית והיסטוריה. לדבריו, מי שלומד פילוסופיה פוליטית הוא אדם בעל תפיסת עולם רחבה מאוד שיודע לפרש התרחשויות בצורה מעניינת יותר וקצת פחות חד ממדית. העולם שלו יותר עשיר. הוא יכול להבין שאלות של מוסר, אתיקה ואורח חיים בחברה. יש לו ארגז כלים שעוזר להשתתף בדיונים בתחומים האלה באופן יעיל יותר ופחות כ"טייס אוטומטי".

יולי רזייב, שסיימה זה מכבר את לימודי המוסמך שלה במחלקה, טוענת כי הערך האקטואלי והרלוונטיות של ידע הם תוצר של עניין חברתי ואישי כאחד. זהו פן חיובי נוסף של העשרת הידע הסטודנטיאלי. "באשר לאדם משכיל", היא מוסיפה, "יש להניח כי יעשה את המתאים בעיניו כשהוא מחליט מה אקטואלי ורלוונטי לחייו הוא."

בכתבי הפילוסופים וההיסטוריונים קיים בין השאר תיאור של בעיות, מסקנות, מעשים וטעויות שעשו אחרים לפנינו. אפשר להניח כי רעיונות פוליטיים שהצליחו בעבר, הן מתחום המחשבה והתיאוריה והן מתחום הפרקטיקה, יכולים אולי להצליח גם בהווה. כך אפשר ללמוד מניסיון ומטעויות של מנהיגים אחרים לגבי חיינו אנו.

ד"ר ג'ף מייסי, מרצה בכיר במחלקה, רואה את תחום המחשבה המדינית כחשוב ורלוונטי מאוד. "הבעיות שאנחנו רואים היום הן בעיות נצחיות ולא רק של המאה ה-21,"  הוא טוען, ומזכיר כי "הפוליטיקה במקורותיה היא ההתנהלות בתוך הפוליס." במילים אחרות, סוגיות של ביטחון, כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ומשטרים כמו שהיו בפוליס היוונית, דומות מאוד לסוגיות שבן המאה ה-21 צריך להתמודד איתן בכל חברה שהיא. ד"ר מייסי שואל – "האם האדם בתור אדם השתנה באופן מהותי מלפני 2000 שנה ועד היום? במובנים רבים לא. תשומת הלב המוקדשת לדאגות הקיום, המשפחה, הבריאות, הגנה עצמית וכו' היא מאוד דומה." לדבריו, העולם הקלאסי כולל בתוכו סיפורים שרבים מהם רלוונטיים לנו כיום, כמו התמודדות עם פונדמנטליסטים ופנאטיים או לחילופין עם קבוצות אזרחים חסרי אכפתיות ציבורית. כמו כן, יש לא מעט התייחסויות למשטרים שונים, לשימוש בכוח ולסכנות בשימוש רק בכוח.

יניב פלר, דוקטורנט באוניברסיטת טורונטו ובוגר תכניות פכ"מ ואמירים באוניברסיטה העברית, אומר כי לא חייבים להסכים לכל התשובות שהפילוסופים נותנים לנו: "לא הייתי רוצה להיות חלק מהמדינה האידיאלית של אפלטון. יחד עם זאת, השאלות עדיין רלבנטיות. הגישה של פילוסופים פוליטיים רבים בעבר, לפיה ניתן לדון בבעיות יסודיות בצורה רצינית ומושכלת, חסרה היום בעידן שמקדש את הצעקנות, תועלתנות צרה וגישת 'אני ואפסי עוד'". מבחינה אישית הוא מספר כי ידע בתולדות המחשבה הפוליטית עזר לו להבין התפתחות של רעיונות ועל-ידי כך להתייחס אליהם באופן ביקורתי, למשל בכל הקשור לכלכלה פוליטית ולהנחות היסוד העומדות בבסיס הכלכלה הניאו-ליברלית, הנחות שמתקבלות כמובנות מאליהן אולם למעשה הן בעלות היסטוריה והתפתחות.

גם יולי רזייב מסכימה עם כך שכל הנישות קשורות בסופו של דבר זו בזו ומנסות כל אחת בדרכה להתמודד עם השאלה הבסיסית – מהו הסדר האנושי והפוליטי הרצוי. "בעיני", היא אומרת, "התרומה מתגלה רק כאשר יש גיוון של ידע שהסטודנט רוכש. חיבתו לתחום זה או אחר בדיסציפלינה אינה יכולה לעמוד בפני עצמה."

ניתן לומר כי ההיסטוריה והמחשבה המדינית הקלאסית מלמדות אותנו לחשוב על דברים שיתכן והם אינם חלק מהמציאות המידית שלנו, אבל הן הופכות אותנו למודעים ומוכנים יותר למפגש עתידי. העולם המודרני הרי צמח מההיסטוריה, ולכן אם לא מכירים ולא מבינים את ההיסטוריה, ההבנה של פוליטיקה בת-זמננו היא ריקה וחסרת משמעות.

דוגמא נוספת שיכולה להמחיש כיצד המסד הרעיוני של המחשבה המדינית רלוונטי לימינו הוא היחס כלפי נשים. אפלטון אמנם מציג בכתביו עיר אידיאלית ולא מושגת, אבל הוא מתייחס להבדלים בין נשים וגברים כלא רלוונטיים כאשר מחפשים מועמדים למשרה מסוימת. הוא התייחס לשומרים ולשומרות כשווים. אולי כדאי לנו כיום ללמוד מכך, ולא לשים מכשולים בפני נשים שמעזות. אכן, ד"ר שוורץ מציע לחפש במקורות תשובות הנוגעות לזכויות נשים וזכויות מיעוטים. שאלות של מוסר ושל התנהגות החברה למהגרים ולחריגים מקבלות תשובות במקורות אלו.

כריסטיאן דה פיזאן

ד"ר ניקול הוכנר, מרצה בכירה במחלקה, מזכירה בהקשר זה כי הרשימה הקאנונית הקלאסית של הוגים איננה מוגבלת, וכי הקאנון משתנה כל הזמן יחד עם היצירות שבתוכו. דוגמא בולטת לכך היא השינוי המגדרי. "מי קרא את כריסטין דה פיזאן לפני 30 שנה?", היא שואלת. "מי ידע כי נשים כתבו פילוסופיה פוליטית או מי התעניין בקולן של נשים אז?".

לגבי השינוי בקאנון, ד"ר הוכנר מציינת עוד כי "התחייה של מחשבה 'רפובקלינית' ואסכולת קימברידג', למשל, הביאה לשינויים דראסטיים. הוכנסו הוגים שלא היו קוראים קודם כלל וכלל, בייחוד הוגים מהתקופה הרומית ועד תחילת המאה ה-18, שנפלו בין ההגות היוונית לבין ההגות המודרנית. התקופה המדיאבלית עברה ממש מהפך ב-30-40 השנים האחרונות, גם בזכות תרגומים והוצאות לאור מדעיות. שאלת האלימות, שאלת ההגירה, שאלת הדת ועוד שאלות מסוג זה חזרו לעניין חוקרים, אבל יש גם שאלות תרבותיות יותר שחודרות לאט לאט לשדה הפילוסופי, כמו מקום הרגשות, מקום הפרקטיקות התרבותיות, שאלות זהות ושיח, דיאלוג בין התיאוריה הביקורתית לבין הפילוסופיה הפוליטית וכו'."

גם יניב פלר מזכיר כי מעגל ה'חברים' של המחשבה הפוליטית מעט צר, ומוגבל בעיקרו לתרבות המערבית, ובעיקר לגברים בתרבות המערבית. "אולי הגיע הזמן", הוא שואל, "להרחיב את המעגל וללמוד מתרבויות וגישות אחרות? לא רק סוקרטס, אלא גם בודהה; לא רק פילון, אלא גם פאולוס; ולא רק רולס, אלא גם גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק."

———

אם נחזור ללימודי הפילוסופיה הפוליטית במחלקה שלנו, ד"ר מייסי אומר כי קורסי שנה א' הם מצומצמים ומכוונים לתת טעם של עוד. יש קורסים מתקדמים שמי שמתעניין יכול לקחת אותם, למרות שבתואר ראשון המבחר עדיין מצומצם ולא מקבלים את מלוא הרשימה. בהמשך, ניתן בתואר שני לבקש מהמנחה לעסוק ברמת התזה באופן יותר פרטני בפילוסוף שנזנח או בפילוסוף שמתחברים אליו במיוחד.

רשימת התחומים היא עצומה, וכל אחד יכול למצוא את הנישה שלו, או את הפילוסוף שלו, או את השאלה שלו, וליהנות מזה. יש לזכור כי מי שעוסק בפילוסופיה פוליטית בפן ההיסטורי לא עושה רק סקירה של החומרים השונים, אלא גם מעניק פרשנות, והפרשנות היא אינסופית. היא בעלת דינמיקה משל עצמה, ומכילה שאלות רבות שנובעות מן הפרשנות של הפרשנות.

לצערי לא נתתי תשובות לכל השאלות ששאלתי את עצמי ושחברים שלי שאלו בעקבות הקורס של תולדות המחשבה המדינית. אף על פי כן, אני מאמינה שצמצמתי את רף התסכול של סטודנטים מהמחזור שלי, ונתתי לסטודנטים בשנה א' זווית הסתכלות קצת אחרת לקראת הקורסים האלה. ממאמר זה ניתן ללמוד אודות תרומתם של הפילוסופים הקלאסיים ומשנתם למחשבה ולעשייה של אזרחים ופוליטיקאים במאה ה-21; על החשיבות שיש ללימוד החומר הזה, במיוחד על-ידי אלה השואפים להיות בעמדות בעלות השפעה בעתיד; אודות הגיוון והאפשרויות הגלומות במחקר של ההיסטוריה ותולדות המחשבה המדינית בתארים מתקדמים יותר; ולבסוף, אודות הידיעה המנחמת כי לכל אחד יש מקום בתחום הזה, ורק צריך למצוא אותו.

*ענב הכט היא סטודנטית שנה ב' לתואר ראשון במדע המדינה ותאטרון.
תודה ליולי רזייב על עזרתה בהכנת הכתבה.
מודעות פרסומת

  1. מאמר מדהים כתבת פה. בהחלט 🙂
    תמיד אהבתי את תחום הפילוסופיה הפוליטית (אריסטו והובס בעיקר).

    כל טוב

  2. בפילוסופיה תמיד יש את הפער בין נורמטיבי (כך צריך להיות) לבין דיסקריפטיבי (כך זה במציאות) והשאלה הנשאלת היא עד כמה באמת משמעותית הפילוסופיה הפוליטית לפרקטיקה הפוליטית?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: