למה אנו נאבקים לגייס את כל החרדים לצבא?

מאת: ד"ר אהוד (אודי) שפיגל

בספטמבר 2012 הוזכר בעמוד הראשון של עיתון 'הארץ' כנס חוקרים על משמעויות ביטול 'חוק טל' שהתקיים באוניברסיטה הפתוחה,[1] ובו התנגדו כלל החוקרים למאבק הציבורי והפוליטי לגיוס גברים חרדים לצבא. עמדת החוקרים עוררה עניין בגלל שהיא מנוגדת לתפיסה הרווחת בציבור. מדוע חושבים החוקרים שהמאבק הפופולרי לגיוס חרדים לצבא מיותר ואפילו מזיק? שאלה ברוח זו הוצגה לתלמידים בקורס שהעברתי בשנים האחרונות במחלקה. בשנה האחרונה דיברתי על כך כשלימדתי בעודי בשירות מילואים פעיל ולבוש במדי קצין, דבר שיצר דיסוננס אצל חלק מהתלמידים: קצין במילואים המתנגד למאבק לגיוס חרדים לצבא!?

אתחיל בכך שראוי היה עקרונית שחרדים ישרתו בצבא כמו כל אזרח אחר. רעיון השוויון בנטל והצורך בתרומה הדדית של כלל האזרחים מצוי בבסיס החשיבה הדמוקרטית והיהודית וראוי לשאוף אליו (במקום אחר ראוי לדון בכך בהקשר של 'המיליטריזם האזרחי' בישראל). מבט קצר על המציאות מלמד כי רעיון זה אינו מתממש בישראל בהקשר לגיוס לצבא: בנות דתיות אינן מתגייסות; בנות חרדיות אינן מתגייסות; ערבים אינם מתגייסים; ואפילו חלקים מהבנים והבנות בציבור היהודי החילוני והמסורתי אינם מתגייסים למעשה (מה עם בר רפאלי?). מצב זה בולט בשירות המילואים, שבו משרתים רק אחוזים קטנים מכל מחזור גיוס שירות משמעותי לאורך שנים לאחר סיום השירות הסדיר והקבע.

כמו נושאים פוליטיים רבים אחרים, קיים פער בין האידיאלים הגדולים וההצהרות הפוליטיות לבין המציאות הבעייתית והמורכבת. חשוב לשים לב שגם אם האמירות בדבר "השוויון בנטל" הן מעט חלולות וחסרות ביטוי אמיתי במציאות, הרי יש בהן עוצמה סמלית ורגשית רבה עבורנו.

הקשר בין החרדים למסגרת הצבאית בישראל מורכב. רוב החרדים לא מתגייסים לצבא וחרדים שכבר מתגייסים נמצאים בעיקר במסגרות נפרדות וייחודיות. עלות שירותם בצבא גבוהה במיוחד, והדרישות הייחודיות שלהם מקשות על השגרה הצבאית ופוגעות באוכלוסיות אחרות המשרתות בצבא, כמו נשים ולא-יהודים. המוטיבציה של חרדים לשרת נובעת לעיתים קרובות מהרצון לרכוש השכלה ומקצוע במסגרת הצבאית ולצאת לשוק העבודה. לגבי חרדים מסוימים זהו "המסלול הבטוח" והמשתלם לעשות שינוי בחיים, הנעשה בפיקוח של רבנים.

במקביל, עבור גברים חרדיים רבים הלומדים בישיבות, מהווה השירות הצבאי חסם למעבר לשוק העבודה. חרדי צעיר חייב להתגייס לצבא אם אינו לומד בישיבה – או לפחות רשום כמי שלומד בישיבה – ואם הוא חושש מהגיוס ואינו מעוניין בכך, הוא יתמיד להישאר בישיבה עד גיל מאוחר.

הקשיים רק מתחדדים כאשר בוחנים בצורה קרה את הדרישה לגיוס מאסיבי של חרדים לצבא: ניסיון לאלץ צעירים חרדים להתגייס יגרור התנגדות רבה, יביא רק למעט מתגייסים חדשים בעלי מוטיבציה גבוהה ויפגע קשות בדימוי של אותם חרדים שכבר משרתים בצבא. התבוננות רצינית על המשמעויות של גיוס חרדים מערערת על הרצון הקולקטיבי העז של רוב הציבור הישראלי לראות את "כל החרדים" על מדים.

מהצד החרדי התפרסמו בעיתונות החרדית בחודשים האחרונים מאמרים וכתבות (ראו לדוגמא באתרי אינטרנט חרדיים כמו 'בחדרי חרדים' או 'כיכר השבת'), המזהירים מפני הסכנות הטמונות בגיוס צעירים החרדיים לצבא. "הדבר דומה להסכמתו של אב להשליך את בנו לגוב האריות" (מתוך כתבה ב-Ynet, 20.8.12). חרדים מציגים זאת כאילו מדובר בניסיון להוציא את הצעירים החרדיים לשמד ולהחליש את עולם התורה, והם כבר מבנים מאבק חרדי עתידי שהוא בגדר "קידוש השם ממש". החברה החרדית מיומנת בהפיכת נושאים כאלה למאבק גדול ועקרוני, כפי שניתן היה לראות במקרים כמו המאבק על 'קווי המהדרין' או על ההפרדה בין תלמידות אשכנזיות וספרדיות בבי"ס בית יעקב בעמנואל. מהצד החילוני כבר למדו, כאמור, על המחירים הגבוהים של גיוס חרדים לצבא, כאשר המחשבה על מילוי בתי הכלא הצבאיים בסרבנים חרדיים חדורי אמונה לא הוסיפה להתלהבות לחייב "אותם" להתגייס.

הרצון לגייס חרדים לצבא או לשירות לאומי היה הסיבה הרשמית להקמתה של ממשלת אחדות לאומית בקיץ האחרון ולפרוקה. הוא הביא אנשים טובים לצאת למאבק ברחובות ולדרוש הצגת סדר יום אזרחי חילוני. נראה לעיתים שזו ממש כמיהה של ציבור גדול בישראל. שאלה מעניינת היא – מדוע אנו כל כך נאבקים לגייס חרדים, לנוכח התועלת המועטה כל כך שתצמח מהמאמץ, ואיך הפך הדבר לנושא החשוב ביותר לציבור, המאפיל על נושאים רבים אחרים?  ניתן להביא לכך כמה סיבות מרכזיות.

ראשית, המאמצים לשיקום 'צבא העם' המתפורר מקבלים משנה תוקף ומשמעות על רקע שיח זה. אי גיוס חרדים נותן מעין סוג של הסבר ואף הצדקה להתערערות אתוס 'צבא העם', ואילו המאמץ לגיוס חרדים נותן תוקף מחודש לרעיון השירות של כו-לם ואישור סמלי ורגשי לקיום "ישראל הטובה". זהו הנושא המאחד היום רבים, חילוניים ודתיים, שהפך לדגל לתקינות פוליטית.[2]

שנית, התרחבות החברה החרדית בישראל והתחזקות השפעתה הפוליטית הגדילו את החשיפה של כולנו אל תרבותה ואל תביעותיה. אנו חשים מאוימים ופגיעים מהחרדים ומרגישים יותר את הפערים בין החובות לבין הזכויות של אוכלוסייה זו. התביעה לגייס אותם לצבא מבטאת בין השאר את המאבק נגד חברה זו, תוך שימוש בקלף "ערכי" מנצח מול האיום החרדי והתביעות שהוא מציב.

שלישית היא הסיבה הדמוגרפית של גידול בשיעור החרדים באוכלוסייה, שגם הצבא עצמו מזהה. הצבא, המחויב רעיונית לגייס את כולם ונדרש כל שנה לכוח אדם חדש, ער לכך שמחזורי הגיוס העתידיים יכללו יותר צעירים חרדיים ולכך שידרש בעתיד שירות צבאי של חלקם לפחות.

אחרונה היא הסיבה הפוליטית הקלאסית, כאשר פוליטיקאים מזהים נושא רגיש שיכול לתת להם עוצמה ולחזק את המהלכים הפוליטיים שלהם.

השילוב בין נושא רגיש ומורכב ורטוריקה פוליטית מחודדת, "משגע" אותנו במשך קיץ שלם. סוגיה בעייתית ושולית בשלב זה ממלאת את סדר היום הציבורי ודוחקת לשוליים סוגיות משמעותיות וחשובות אחרות (אגב, לאן נעלמו המחאה החברתית או המאבק על 'פתיחת החינוך החרדי'?). החשיבה שלנו מתקבעת מול נושאים בעלי משמעות סמלית ורגשית, ומתקשה להציע פתרונות יצירתיים אחרים, כמו אפילו שחרור כללי של חרדים מחובת הגיוס והגדלת התגמול לחרדים המוכנים לשרת מבחירה. שימו לב שהשורה התחתונה היא שהרעש הציבורי הגדול בנושא נגמר בקול דממה דקה, כצפוי.

חשוב שנהיה ביקורתיים יותר כלפי סוגיות פוליטיות הנראות לנו לעיתים מובנות מאליהן. ראוי גם שנלמד יותר על החברה החרדית ועל התמורות החלות בה, ונבחן את מערך היחסים הבעייתי שנוצר בין חברה פונדמנטליסטית זו לבין מדינת ישראל, הרואה עצמה – בשלב זה – מדינה מודרנית דמוקרטית מערבית.

ד"ר שפיגל הוא בוגר המחלקה החוקר את החברה החרדית. הוא לימד במחלקה קורס על 'יחסי חרדים, חילוניים ודתיים'.

[1] אני רוצה להודות לפרופ' יגיל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה על ארגון הכנס 'סימולציה – השלכות לביטול חוק טל' שהתקיים ב- 3.9.12. ההרצאות מכנס זה מופיעות ברשת:

http://www.youtube.com/playlist?list=PLEMOEwdRMCalgnbvu0soHkCLa1D50S4vK.

[2] על הקשר בין גיוס חרדים לצבא לבין התערערות אתוס צבא העם ראה גם: שפיגל א., 2007. "החרדים, 'העם' ו'צבא העם': השיח על 'גיוס חרדים לצבא' כביטוי למאבק על שימור הזהות הקולקטיבית בישראל", פוליטיקה, 16.

מודעות פרסומת

  1. פינגבק: פוליטון 4, פתק ההצבעה, ועדכון בחירות (ארה"ב) קצר « פוליטאה

  2. Laura Wharton

    אודי, עם כל ההערכה שלי אליך כחוקר חרדים, אני לא מסכימה עם אף מילה שלך בנושא גיוס. העובדה שיש מגזרים נוספים שאינם מתגייסים — נשים דתיות וחרדיות וערבים — ושהנושא יוצא מכלל שליטה, היא סיבה דווקא להתמודד ולקדם את גיוס ביתר שאת, ולא לברוח ממנו. בנוגע למספרים על השתמטות במגזר הכללי, המספרים מאוד נמוכים. אחוז הלא משרתים בקרב החרדים הוא יותר מפי 4 משיעורם באוכלוסייה. נכון שהבעיה לא נפתרה, למרות הרעש הגדול. האם זאת סיבה לחזור לשאננות? ממש לא, כפי שאסור לנו לתת לנושאים האחרים הבוערים על סדר היום, כגון התרחבות הפערים החברתיים והסכסוך עם שכנינו, להישכח. חוץ מזה, מתוך ההיכרות האישית שלי עם החברה החרדית ועם חרדים רבים, הנושא מציק גם להם. גם להם וגם לנו חשוב ביותר לדאוג שרובם אם לא כל החרדים (והחרדיות) יתגייסו, אם לא לשרות צבאי אז לפחות לשרות אזרחי. לשמחתי שרות מהסוג הזה מתפתח גם בקרב הערבים וגם במגזר החרדי (באחוזים יותר קטנים) ולי נראה שנגיע ליעד– גיוס לכולם –אלא אם כן הקנאים ביותר יצליחו שוב לכופף את הממשלה להסכים לוויתור שלמעשה יהיה רע לכולנו.

  3. אלירן בוסקילה

    אני מסכים באופן מוחלט עם לורה.
    לאורך המאמר כולו לא ניתנה ולו סיבה אחת העולה על הדעת, מדוע יש לאפשר השתמטות מגיוס בקרב אוכלוסיות שלמות והאוכלוסייה החרדית בפרט. "שימו לב שהשורה התחתונה היא שהרעש הציבורי הגדול בנושא נגמר בקול דממה דקה, כצפוי." האם זהו פירוש לכך שנושא זה ירד מסדר היום הציבורי, או שמא אינו מפריע וצובט לחלק גדול מאזרחי ישראל? התשובה היא שלא. ייתכן והציבור איבד את אמונו במנהיגים הנוכחים לשנות את אופן ההתנהלות במדינה, ובמידה מסוימת את אופייה. העובדות מעידות על כך שהציבור החרדי ממשיך ליהנות מזכויות רבות, ומחובות אפסיות. הפוליטיקאים החרדים עושים עבודתם נאמנה בכל הקשור לשירות הסקטור החרדי המצומצם בלבד, ועושים כל שביכולתם על מנת למנוע גיוסם של החרדים לשירות צבאי או לאומי. הרי לשם כך הם נבחרו לכנסת, ועל דגלם חרטו אמונה זו.
    בקשה להתחשבות באוכלוסיה החרדית והבעת רגישות דתית, עולה שוב ושוב בכל דיון בנושא גיוס החרדים. אסור לנו "לכפות" עליהם שירות כלשהו, כי הרי "תורתם אמונתם". צר לי שאנשים כמו ד"ר שפיגל קונים אמירות חסרות בסיס מסוג זה. מתי יגיע היום שבו החרדים יגלו התחשבות ואמפתיה כלפי האוכלוסיות האחרות שבמדינתו?
    הגיע העת לבצע שינוי כללי בסדר היום של הפוליטיקאים השפויים שנותרו בממשלה. הצורך בגיוס חרדים ובשיווין אמיתי בנטל, נחוץ עכשיו יותר מאי פעם. זוהי אינה אמירה חלולה כפי שמשתמע מד"ר שפיגל. כולי תקווה כי הבחירות הקרובות יסמנו את תחילתו של השינוי ובמידה וחוק חדש בדוגמת חוק טל יחוקק, אהיה תומך נלהב במאבק מחודש למען מטרה זו.

  4. פינגבק: הקונפליקט המורדם – יחסי דת ומדינה בבחירות 2013 « פוליטון ופקפוק מציגים: גיליון משותף לרגל בחירות 2013

  5. riki

    אחרי השקרים של פרסום הנתונים על-ידי ועדת השרים ולפיהם ישנה עלייה בגיוס החרדים לצה"ל, נשמעת ביקורת נוספת, הפעם מפי בכיר לשעבר בצה"ל שעסק במשך שנים בגיוס חרדים. לדבריו המגמה הפוכה לחלוטין וכי ישנה ירידה משמעותית!!!!!!!!!!!!! הם פשוט שקרנים. אין סיבה לגייס בכח אף אחד. עמותת חדו"ש הוכיחו שרובם המוחלט של המתגייסים הם מלפני העברת החוק, ואילו לאחר ההעברה ברוך השם חלה ירידה דרמטית גם בייחס לתקופה זו בשנים הקודמות! לכולם היה ברור שחוק הגיוס לחרדים רק יסיג את החרדים אחורה. כל המלחמה לגייס חרדים היא מלחמה נגד השם לא לשכוח מה עומד מאחורי הכל! אמת ואמונה בכל מילה. שייראו וייראו איך השם ית' מגין על החרדים, עם ישראל תחזרו בתשובה, להיתחזק בשמירת שבת תורה ומצוות..בלי לימוד תורה וקיומה אין הגנה לעם ישראל.

    הרב, סא"ל רם משה ראבד שכיהן כרב חיל האוויר, דוחה על הסף את הטענות כי ישנה עלייה משמעותית בגיוס החרדים לצה"ל. "מאוד התפלאתי מהנתונים מאחר ואני עוקב אחרי הנושא הזה, ובאופן קבוע אני שומע כי ישנה ירידה משמעותית ביותר בגיוס החרדים מאז חקיקת החוק, גם שר הביטחון אמר את זה". ברוך השם חלה ירידה דרמטית. תבין ש"חילוני" זה שקר, זו המצאה, זו התכחשות למי שאתה באמת..

    עליות לארץ לא התחילו כשהרצל הוזה המדינה התחיל לדבר על זה. המון ישובים קמו ע"י חרדים הרבה לפני שהמדינה חשבה לקום!!! ואז הגיעו קבוצת אנשים שהסתובבו בעולם וטענו שהם היהודים האמיתיים, לקחו את כל התקציבים לעצמם ולא נתנו לחרדים! כל חרדי שהגיע לארץ גזזו לו את הפאות (תימנים וכדומה) לחרדים אחרים לא נתנו סרטיפיקטים להיכנס וכו'. אני דור 11 בארץ!!! הייתי כאן לפני המדינה ואשאר כאן גם אחרי שכולכם תרדו מהארץ! תחשבן כמה זמן זה 11 דורות… – רמז: זה היה הרבה לפני העלייה הראשונה…

    משכך פנה הרב ראבד לגורמים בצה"ל האמונים על גיוס מלשבי"ם (מיועדים לשירות ביטחון) והם לא הבינו את פשר הנתונים שהתפרסמו. "לא הבנתי איך לפתע פתאום חלה עלייה, כשידוע לכולם שיש ירידה פניתי לגורמים בצה"ל גורמים שיש להם קשר ישיר עם אגף כוח אדם שיסבירו לי איך זה יכול להיות, והם פשוט לא האמינו שמישהו פרסם כזה נתון. הם לא יודעים איך יכול להתפרסם כזה נתון כי הם לא מכירים את זה בכלל",

    "כולם יודעים על ירידה בגיוס החרדים", אומר הרב ראבד ותוהה, "איך בכלל אפשר לחשוב על עלייה זה הרי סותר כל היגיון. מדוע שהציבור החרדי פתאום יעלה באחוזי הגיוס, מה קרה כאן שהציבור החרדי יתגייס? אני אומר זאת בצער רב מכיוון שבמשך השנים מי שלא למד בישיבה לאחר התייעצות עם רבותיו קיבל אישור והתגייס ובצבא היו הרבה חרדים, ואז הגיע חוק הגיוס שהרס את הכל" וברוך השם חלה ירידה דרמטית.

    אחוז ממש נמוך מאוד מאוד של חרדים מתגייסים כך שכל שינוי קטן יכול להצביע על עליה גדולה אבל זה בולשיט בהחלט. מתחקירים כבר למדנו שהחרדים הם לא חרדים באמת אלא דתיים לאומיים ואף חילונים שבעבר היו חרדים אבל מקמבנים אותם כדי שיקבלו ת״ש.

    הכרזה בשם בחורי הישיבות ואברכי הכוללים:
    אנו ציבור לומדי התורה איננו מתאבדים, איננו מתכוננים להפקיר את עצמנו וילדנו, וגם לא אתכם – אתם שרוצים לגייס את לומדי התורה ולכרות את הענף עליו אתם יושבים, ולכן, שיחליטו אשר יחליטו, ויגזרו את מה שיגזרנו, אף אחד מאיתנו לא יעזוב את לימוד התורה, נשב בכלא, נגייס כספים מתורמים להמשך הלימוד, ונמשיך ללמוד. אבותינו מסרו עצמם להריגה על לימוד התורה, אז ישיבה בכלא וסנקציות כלכליות זה קטן עלינו. כמו שבג"ץ לא יכל להכריח את תושבי עמנואל לעשות דבר בניגוד לאדמו"ר שלהם, וההורים נכנסו לכלא בראש מורם, כך נעמוד על משמר התורה במסירות נפש עד ביאת המשיח.

  6. ציפי קופל

    חוקר חרדים ובכל זאת לא מנסה להתמודד עם נקודת המבט החרדית אלא רק עם הצורך לגיס. מאוד לא נעים לקרא מאמר כל כך חד צדדי

  7. מלוינה

    לדעתי חשוב להציף את הנושא ולשקף את הדעות השונות, נכון להיום המצב משתנה , יותר ויותר בחורי ישיבה מוכנים להתגייס גם במחיר הפרדות מהמשפחה הגרעינית. השאלה עד כמה באמת חלק מהם נחוצים בצבא ועד כמה זה מסבך את הצבא לדאוג לצורכיהם?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: