שאילתא 3

מאת: ענב הכט

גם בגיליון השלישי של פוליטון המשכתי לראיין את מרצי המחלקה באמצעות השאלון הזהה, והפעם: ד"ר דניאל שוורץ וד"ר אפרים פודוקסיק.

שאילתא עם ד"ר דניאל שוורץ

מה משך אותך לתחום הזה?

זה היה צירוף מקרים מסוים. כשהגעתי לארץ מאורוגוואי התחלתי ללמוד הנדסת מכונות בטכניון אבל לא ממש מצאתי את עצמי בתחום הריאלי. באתי לירושלים להירשם לבצלאל, אבל ההרשמה היתה סגורה, ואז הגעתי לאוניברסיטה העברית (כי זה היה קרוב), וההרשמה למדע המדינה עוד היתה פתוחה – אז נרשמתי. אני לא יכול להגיד שתיארתי לעצמי שזה יהיה העיסוק שלי, אבל אני מאוד אוהב להתעסק עם רעיונות, לפענח אותם, לפרש אותם, להפריך טיעונים, לחלץ את הגרעין שאני חושב שהוא אמת, ולהגן על אותן אמיתות כנגד הסתייגויות. התחום שלי הוא פילוסופיה פוליטית: גם על היבטיה ההיסטוריים וגם פילוסופיה פוליטית אנליטית.

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?

זה מתחלק לשניים. הפן המחקרי הוא סוג של מסע שאתה לא יודע לאן תגיע. כשמגיעים לאוצר מוסתר במחקר זו חוויה מיוחדת, יש בה יופי. כשזה קורה, רק לעיתים נדירות, זה משהו מאוד טוב. הפן השני הוא החינוכי. כשאני מעביר שיעור שאני מרוצה ממנו ואני חושב שהיה חיבור נכון עם התלמידים, זו חוויה מספקת מאוד. זה לא קורה כל פעם, אבל זה משהו שאני אוהב.

במה עסקו מחקריך בעבר?

הדוקטורט שלי, שגרסה ממנו פורסמה כספר, עוסק בתומס איש אקווינס. במחקר שלי עסקתי במושג שלו של "ידידות" – פוליטית ותיאולוגית. תומס איש אקווינס מגדיר "ידידות" בצורה כזו שהיא יכולה להתממש בין האדם לאל. ההגדרה הזו אחר כך משפיעה על ההגות הפוליטית שלו.

ד"ר דניאל שוורץ

מהם מחקריך בהווה?

מחקריי הם בשני אפיקים מרכזיים, היסטורי ואנליטי. האפיק ההיסטורי, עיקרו לחלץ את ההיגיון מרעיונות של פילוסופים ושל תיאולוגים , במיוחד, מהמאה השבע-עשרה. אני מנתח את התפיסות שלהם על צדק חלוקתי, חירות וזכויות אדם, ובוחן מהם השורשים של הרעיון של התערבות הומניטרית.

באפיק האנליטי אני כותב מאמרים על נושאים שנויים במחלוקת מבחינה מוסרית. כאן מה שחשוב זה כוח השכנוע של הטיעונים ולא ההקשרים ההיסטוריים.  למשל, מה זה שלום צודק? האם הסכמי שלום תחת כפייה הם ברי תוקף מוסרי? וכן הלאה.

מה היית רוצה לחקור בעתיד?

 ישנה תורה מוסרית שהיתה נפוצה במאה 16-17, תורת הפרובבליזם, לפיה לא צריך לפעול על פי הדעה הסבירה ביותר, מספיק שזו דעה סבירה מספקת. אני רוצה לבחון את ההיגיון שיש בתפיסה הזאת וכיצד השפיעה על התפתחות התיאוריה של מלחמה צודקת.

מהו ההבדל המהותי לדעתך בין סטודנטים היום לסטודנטים בעבר?

לימדתי במקומות שונים בעולם: אנגליה, אורוגוואי, מקסיקו, וגם פה בארץ. הסטודנטים הישראליים, לפחות בשנה א', נוטים להיות דעתניים, שזה טוב, אבל לא תמיד קוראים את החומר. זה לא מפריע להם להביע דעה, למרות שאין להם את כל הידע. הצד החיובי בזה הוא שמעורבת התלהבות בלמידה שלהם והתהליך הוא אינטראקטיבי. כל סוגיה מציתה דיון בכיתה, ואני אוהב את זה.

יש לך עצות לסטודנטים בשנה א'?

הגישה ללימודים צריכה להיות "להוציא את המקסימום" – מהאוניברסיטה, מהסטודנטים האחרים וממרצים אחרים. זו הזדמנות נדירה להרחיב אופקים. אני חושב שאחר כך מתגעגעים לתקופה הזאת. יחס ללימודים שממוקד בציונים ובהצלחה יכול להיות אפקטיבי בהשגת יעדים, אבל הוא מפחית מהדברים הנוספים שהאוניברסיטה מעניקה, שהם מעבר לכך.

שאילתא עם ד"ר אפרים פודוקסיק

ד"ר אפרים פודוקסיק

מה משך אותך לתחום הזה?

מגיל צעיר מאוד התעניינתי בפוליטיקה. חוץ מזה, כשהתחלתי ללמוד מדע המדינה באוניברסיטה העברית, גיליתי שזו מחלקה מיוחדת מאוד המשלבת ידע עשיר בתחומים רבים שעניינו אותי – פוליטיקה מנקודות מבט מגוונות: מנקודת מבט היסטורית, נקודת מבט פילוסופית, נקודת מבט מדעית… זאת אומרת, בניגוד למחלקות רבות אחרות, לא מדובר היה במחלקה שהתמקדה והתמקצעה בהיבט צר של החיים, אלא בקהילייה אינטלקטואלית של ממש, וזה בעצם מה שמשך אותי לכאן.

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?

ללמד. לדעתי, ההוראה היא המרכיב המהותי בחיי האוניברסיטה, לא פחות מהמחקר.

במה עסקו מחקריך בעבר?

מחקרי הראשון (העומד בבסיס עבודת הדוקטורט שלי) מוקדש להוגה בריטי בשם מייקל אוקשוט. מדובר באחד ההוגים המעניינים והמקוריים ביותר של המאה ה-20, ואני שמח שמעתה הוא נגיש גם לקורא העברי – לפני חודשים אחדים יצא לאור התרגום העברי של המסות שלו – "הרציונזלים בפוליטיקה".

מהם מחקריך בהווה?

היום אני עוסק יותר בתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית הגרמנית. המחקר העיקרי שלי הוא על פילוסוף גרמני בשם גיאורג זימל. בנוסף, עשיתי מחקרים קטנים יותר במגוון תת-נושאים בתחום הפילוסופיה הפוליטית, כגון רעיון החירות, סוגיית הקשר שבין מוסר לפוליטיקה ועוד. בנוגע לחירות, למשל, אני יוצא נגד התפיסה הרווחת כאילו בתולדות המחשבה האירופאית ניתן לזהות כמה מושגים של חירות – שניים או שלושה, וטוען כי קיימת למעשה משמעות בסיסית אחת למושג החירות במרבית הטקסטים של הפילוסופיה הפוליטית.

 מה היית רוצה לחקור בעתיד?

יש שלושה נושאים שבהם אני מתכנן לעסוק בעתיד. ראשית, אחרי שאסיים את מחקרי על זימל, אני מתכוון לפנות לחקר הסוציולוגיה הצרפתית הקלאסית. שנית, אני מפתח תיאוריה חדשנית בתחום חקר הלאומיות. בין השאר אני מתכוון לחלוק על ההבחנה הרווחת בין 'לאומיות אתנית' ל'לאומיות אזרחית' כמבוססת על הבחנות קונצפטואליות מוטעות ומנותקת מתופעת הלאומיות במציאות הפוליטית והחברתית. הנושא השלישי הוא תיאוריות של מודרניזציה.

מהו ההבדל המהותי לדעתך בין סטודנטים היום לסטודנטים בעבר?

אינני חושב שאפשר להכליל. בכל דור ציבור הסטודנטים מגוון עד מאוד, ובכל דור טמון פוטנציאל אדיר. יש רק להיזהר מפופוליזם, כי זה הדבר המסוכן ביותר שהורס את הפוטנציאל ובסופו של דבר מזיק לסטודנטים.

יש לך עצות לסטודנטים בשנה א'?

אני מאחל להם ליהנות מתקופה זו בחייהם. סטודנטים יעשו טעות אם יתפסו את תקופת הלימודים כמעין שלב מעבר לעבר מטרה כלשהי. לציונים ולהישגים יש ערך משני בלבד, ואם חושבים רק עליהם, לא נהנים מחוויית החיים הסטודנטיאליים עצמם, וחבל.

*ענב הכט היא סטודנטית שנה א' לתואר ראשון במדע המדינה ותאטרון.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: