שאילתא 2

מאת: ענב הכט

לכבוד הגיליון השני ראיינתי את ד"ר ניקול הוכנר ואת פרופ' גידי רהט. השאלות הן כרגיל אותן שאלות, אך התשובות – שונות ומגוונות.

שאילתא עם ד"ר ניקול הוכנר

מה משך אותך לתחום הזה?

הייתי יותר בכיוון של ספרות, והתחום השני שעניין אותי היה פוליטיקה. התחברתי להיסטוריה אינטלקטואלית, נהניתי ונשארתי.

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

המחקר זה מה שהביא אותי להישאר, הקריאה והסקרנות של לשבת בלי אף אחד וללמוד.

במה עסקו מחקריך בעבר?

מה שעניין אותי מאוד בשלב הדוקטורט וגם לאחר מכן היה לפתח גשר ודיאלוג בין ההיסטוריה האינטלקטואלית לבין ההיסטוריה התרבותית. אחת הגישות של קריאת טקסטים היא הגישה הטקסטואלית, והגישה הזאת מציעה קונטקסט שהוא עדיין רק בתוך הגדרת ההיסטוריה האינטלקטואלית, כלומר, התעניינות בעולם האינטלקטואלי שסבב את המחבר ולא מעבר לכך. אני רציתי לפתוח את הקונטקסט מעבר לזה, לכיוון הפרקטיקות התרבותיות – העולם התרבותי של המחבר, שלא היה נטול אידיאולוגיה ורעיונות פוליטיים. הבנתי שבעצם צריך לפתח איזשהו דיאלוג בין השניים. עבדתי על ייצוגים של הפוליטיקה בתרבות ופיתוח רעיונות שצומחים מהעולם האינטלקטואלי לעבר היצירות התרבותיות.

מהם מחקריך בהווה?

הפוליטיקה באה לידי ביטוי בכל אספקט אפשרי של התרבות – לבוש, אוכל, טקסים, סמלים, מטבעות, ציורים, שירה, תיאטרון ועוד. בזמן האחרון אני מתעסקת הרבה גם בחיבור בין רגשות לפוליטיקה. הרי השחקן הפוליטי, בעיקר בימינו, פועל המון מהבטן. האהבות שלו והפחדים שלו משפיעים על החלטותיו הפוליטיות. לדעתי אי אפשר להבין פוליטיקה בלי להבין את הרגשות שהיו מאחוריה, כי אנחנו הרי בני אדם. תחום המחקר האישי שלי הוא תקופת המאות ה-15 וה-16, ולכן אני מתמודדת עם מקורות וטקסטים בצרפתית עתיקה ובלטינית שמציגים רגשות ועמדות של אינטלקטואלים מהתקופה הזו. אפשר לראות שבחבורה אחת של אינטלקטואלים, בתקופה של עשר שנים בערך, יש 5-6 דעות שיכולות במידה מסוימת לסתור אחת את השנייה. מחקר אחר שאני כבר בתוכו הוא עבודה על רגשות ופילוסופיה פוליטית.

מה היית רוצה לחקור בעתיד?

נתקלתי ברעיון של לשכתב את ההיסטוריה של הרעיון הפוליטי מיוון ועד ימינו בהקשר של רגשות. אני אעשה את זה רק באופן נקודתי בהקשר של מקיאוולי הצרפתי. חשוב לי להחזיר את ההיסטוריה לתוך הקונטקסט וגם את הסביבה הפולמוסית. אנחנו יכולים לפרש את הטקסט כרצוננו עד אין קץ, אבל בסופו של דבר אנחנו מוציאים את הטקסט מההקשר שלו.

מהו ההבדל המהותי לדעתך בין סטודנטים היום לסטודנטים בעבר?

אני לא אוהבת הכללות גורפות, אז אני מאוד רוצה להיזהר כאן. אני לא יכולה להגיד שבעבר סטודנטים ידעו להביע את עצמם יותר או פחות טוב. יש השפעה של האקלים התרבותי על הסטודנטים.

יש לך עצות לסטודנטים בשנה א'?

היום נחוצות מיומנויות כתיבה. בעידן הווירטואלי השפה מתדלדלת, והתלמידים אפילו לא שמים לב לזה. רעיון טריוויאלי שכתוב בצורה גאונית מתקבל ומובן הרבה יותר מאשר רעיון גאוני שכתוב בצורה בינונית. אני לא מאשימה את התלמידים, אני חושבת שהם לא מודעים לחשיבות של העניין. זה אתגר יומיומי לסגל ולסטודנטים. דבר נוסף – סקרנות ותיאבון. מי שבא ללא הצמא הזה  לקרוא ולהבין בעצם לא נהנה מהקורסים. תהליך הלמידה לא נעשה בכיתה. מה שחשוב קורה מחוץ לכיתה, שעות קבלה, התכתבות באימייל. אבל בעיקר זה לקרוא ולהיות מוכנים. המנוע לזה הוא סקרנות.

שאילתא עם פרופ' גידי רהט

מה משך אותך לתחום הזה?

האמת היא שנרשמתי למשפטים אך הייתה חסרה לי מאית או עשירית נקודה בממוצע הבגרות כדי להתקבל, אז הלכתי ללמוד יחב"ל. אמרו לי שצריך חוג שני אז הוספתי את מדע המדינה. אחרי שנה עזבתי את יחב"ל, ומאז אני פה.

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?

מחקר, זה הכי כיף. ובתארים מתקדמים, כשסטודנטים שלך הם חלק מהמחקר שלך, זה עוד יותר כיף. אני מאוד אוהב לעבוד עם עוד אנשים.

במה עסקו מחקריך בעבר?

ערכתי מחקרים על בחירת מועמדים בישראל ואחר כך בעולם. חקרתי פוליטיקה של רפורמה – מתי מאומצת רפורמה בשיטת בחירות? עבדתי קצת על תוצאות של שינויים בשיטת בחירות ושיטות ממשל. ערכתי מחקר עם תמיר שפר, שאול שנהב ומיטל בלמס על פרסונליזציה של הפוליטיקה.

מהם מחקריך בהווה?

אני ממשיך לעסוק בבחירת מועמדים. אני עורך מחקר עם קולגה קנדי על פתולוגיות של פריימריז והתפקדויות בעייתיות (גילינו שבקנדה כלב התפקד למפלגה מסוימת…). יש לנו מחקר נוסף ביחד בנוגע לדמוקרטיה פנים מפלגתית. אני עורך כבר כמעט עשור שנים מחקר על מפלגות בישראל. ערכתי לא מזמן מחקר על ייצוג ערבים, חרדים ומזרחיים בישראל וההשפעה של העלייה בייצוג זה על ייצוג נשים.

מה היית רוצה לחקור בעתיד?

היתרון בתחום שלי הוא שברגע שמשהו מעניין אותי, אני חוקר אותו. הבעיה היא תמיד זמן. אני מתכוון לחקור ולכתוב על המפלגות בישראל בשני העשורים האחרונים, בייחוד על המפלגות הכלליות ומצרפיות לעומת האחרות. מקווה גם לחקור את נושא הפתולוגיות של הפרימריס במדינות נוספות בעולם.

מהו ההבדל המהותי לדעתך בין סטודנטים היום לסטודנטים בעבר?

בסך הכל אין הבדלים. הרבה פעמים מדע המדינה הוא ברירת מחדל עבור סטודנטים. גם אצלי זה היה ברירת מחדל, פשוט נדלקתי על זה. מצד שני, יש אנשים מאוד טובים שמגיעים ללימודים האלה. היום יש הרבה יותר תודעת שירות, כלומר סטודנטים הרבה יותר מעזים לבקש. יש בזה צדדים טובים יותר וטובים פחות.

יש לך עצות לסטודנטים בשנה א'?

יש לכם הזדמנות ללמוד, ולנסות ליהנות מהלימודים. תקראו, ואל תיקחו את הקריאה כמטלה, תיהנו ממנה. צריך להנות ממה שעושים. סטודנט צריך להיות כמו דבורה, להגיע לכל מרצה או מתרגל או איש סגל ולקחת ממנו את המקסימום. צריך ליהנות מהדרך ומהשנים שאנחנו פה, ולא לחשוב כמו בתיכון או בצבא איך לקצר את הדרך. הדרך זו המטרה שלנו.


*ענב הכט היא סטודנטית שנה א' לתואר ראשון במדע המדינה ותאטרון.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: