שאילתא

מאת: ענב הכט

התחלתי ללמוד במחלקה לפני שלושה חודשים בערך. לאורך הזמן הזה שמעתי מרצים וסטודנטים אחרים סביבי מזכירים מחקרים של אנשי סגל במחלקה, אבל הכל עוד חדש ולא מוכר לי. החלטתי להצטרף לעיתון המחלקה ולראיין מרצים, כך שסטודנטים חדשים כמוני יוכלו להכיר אותם ואת עבודתם המחקרית, ומי יודע – אולי גם סטודנטים ותיקים ואנשי סגל יוכלו ללמוד משהו שהם לא ידעו. לכבוד הגיליון הראשון בחרתי לראיין את דיקן הפקולטה, פרופ' אבנר דה-שליט, ואת ראש המחלקה, פרופ' מריו שניידר.

שאילתא עם פרופ' אבנר דה-שליט

מה משך אותך לתחום הזה?

מה שמעניין אותי זה בני אדם, ובני אדם בפוליטיקה הם במיטבם. אני חוקר פוליטיקה כדי לחקור בני אדם.

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?

את ההוראה, ללמד. הכי הכי את הדוקטורנטים, אבל אני גם מאוד אוהב ללמד קורסים גדולים, זה אתגר לא פשוט.

במה עסקו מחקריך בעבר?

עסקתי 15 שנה במחקר של סביבה – איזה אידיאולוגיות הכי ידידותיות לסביבה מבחינת מסקנות אופרטיביות. אחר כך עברתי למחקר על עוני – למה אנחנו לא מצליחים לפתור את העוני? הגעתי למסקנה שזה נובע, בין היתר, מהגדרה שגויה. ייתכן שאם היינו מגדירים מחדש מה זה עוני אולי היינו יותר פרודוקטיביים בנושא.

מהם מחקריך בהווה?

היום אני עוסק במחקר שמשווה בין תיאוריות של פילוסופיה של צדק חברתי לבין מדיניות אורבאנית של עיריות. אני משווה את התיאוריה והפילוסופיה עם הפרקטיקה. נראה שאני מגיע לתוצאות מעניינות שקשורות לזה שציפיות הציבור כלפי צדק חברתי בעיר – איך העיריות צריכות לחלק משאבים על מנת שיהיה צדק חברתי – שונות מאשר הציפיות להקצאת משאבים על ידי המדינה. המחקר מנסה להראות ולהצדיק את זה מבחינה פילוסופית.

מה היית רוצה לחקור בעתיד?

יש משהו שזה סוד אז אני לא אספר, אני מפחד שיגנבו לי את זה. אני חושב שזה רעיון מדהים, אני רק צריך שלוש שנים בשביל זה. אני מניח שאני אמשיך להתעמק במחקרים של פוליטיקה של עיר, זה נושא שמתחיל מאוד לרתק אותי.

מהו ההבדל המהותי לדעתך בין סטודנטים היום לסטודנטים בעבר?

מצד אחד, הסטודנטים של היום בעלי השכלה כללית הרבה יותר מצומצמת ונמוכה בתחומים שהם רלוונטיים לנושאים שלנו. מצד שני, הם הרבה יותר חריפים ומגיעים להישגים הרבה יותר גבוהים. אני לא מצליח להבין איך זה קורה, אולי בגלל שאנחנו מורים כל כך טובים?

יש לך עצות לסטודנטים בשנה א'?

אלה שלוש השנים הכי כיפיות, אז תלמדו, אבל אל "רק" תלמדו. מצד אחד, תראו מה אתם יכולים לתת מעצמכם עכשיו, כשאין מחויבות לילדים ופרנסה; העיר הזאת צריכה אתכם, החברה צריכה אתכם. מצד שני, במישור של לקבל –  כמובן תקבלו את הלימודים, אבל לא רק אותם; זה גיל שנדמה שאתם צעירים לנצח, אבל זה לא נכון. זה יגמר עוד מעט, אז תנצלו את זה עכשיו.

שאילתא עם פרופ' מריו שניידר

מה משך אותך לתחום הזה?

העניין בפוליטיקה באופן עקרוני, בעיקר בכלכלה פוליטית. בתיכון הטרידה אותי השאלה איך פוליטיקאים מתמודדים עם אינפלציה.

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?

התשובה הסטנדרטית והרשמית היא חופש אקדמי, לבחור את נושאי המחקר בעצמי ולנסות לקדם אותם. אני מאוד אוהב לקרוא, ובעבודה שלי יש המון מה לקרוא. מעבר לזה, לאורך השנים, בגלל המחקרים שלי, פגשתי אנשים מאוד מעניינים.

במה עסקו מחקריך בעבר?

עסקתי הרבה בתיאוריה פוליטית של פאשיזם, מאיפה מגיע הפאשיזם? פרסמתי ספר, יחד עם זאב שטרנהל, על הולדת האידיאולוגיה הפאשיסטית. אחר כך עסקתי בפאשיזם באמריקה הלטינית ובתנועה הנאצית בצ'ילה. כמו כן, עסקתי בזכויות אדם ובדיקטטורות צבאיות באמריקה הלטינית. שאלתי: איך דמוקרטיות שבאו לאחר דיקטטורות התמודדו עם העבר ההיסטורי של חוסר צדק בחברה שלהם? מה דמוקרטיה אמורה לעשות ומה המשטרים האלה עשו בפועל? מה ישראל עשתה כדי להציל אנשים שחיו תחת משטרים דיקטטוריים, בעיקר באמריקה הלטינית? בנוסף, עסקתי במסגרת המכון ללימודים מתקדמים, כאן באוניברסיטה העברית, במחקר על צורות אזרחות דמוקרטיות אבל לא ליברליות אלא פופוליסטיות.

מהם מחקריך בהווה?

מחקר על הגירה וחזרה מגלות פוליטית לארץ המוצא: מה זה גורם למוראליזציה של המדינות? האם זה משנה את הדמוקרטיה? איך אנשים שחוזרים מתקבלים בחברה? האם יש התייחסות ממשלתית להון האנושי שהיגר ועכשיו חוזר? כיצד לנצל את זה לטובת החברה?

מה היית רוצה לחקור בעתיד?

אני רוצה לכתוב ספר טוב על הפוליטיקה בישראל בספרדית.

מהו ההבדל המהותי לדעתך בין סטודנטים היום לסטודנטים בעבר?

סטודנטים הם תמיד סטודנטים. הם אף פעם לא מבינים שזו התקופה היפה ביותר בחיים. להיות סטודנט זה עולם חופשי. המרצים מנדנדים "חבר'ה, תלמדו", אבל עקרונית אף אחד לא יושב על הראש של אף אחד. ההרגשה שלי היא שיש התרחקות מהמושגים התרבותיים שהיו כאן לפני 40-50 שנה. אני לא יודע כמה קוראים היום, ואם קוראים אז זה באינטרנט. אני מבין שהעולם השתנה וזה לא העולם שהכרתי, ואני מקבל את השינויים. אני לא אומר שהעבר הוא יותר טוב, אני פשוט אומר שיש הרבה דברים שאני לא מבין לגבי התקופה הזאת. זה עולם שממוקד בקריירות ומאוד אינדיווידואלי; ישנם מושגי עבודה שונים. בכל זאת, לסטודנטים יש מזל שהם נמצאים באוניברסיטה העברית. יש כאן כמות של הרצאות, הפעלות, קונצרטים, פעילות פוליטית ופעילות חברתית מכל הסוגים ומכל המינים שרוב הסטודנטים לא שמים לב אליה. ויש את העיר ירושלים, עיר מעניינית ביותר. זו חוויית חיים רצינית מאוד. הרושם שלי הוא שלא מנצלים מספיק את האפשרויות שהמקום הזה מעמיד בפני אנשים. העיר הזאת מציעה המון דברים, ובעיקר הרצאות, חינם אין כסף – מכון האתיקה, האקדמיה הישראלית למדעים, מכון ירושלים לחקר ישראל, בית צבי ועוד. אפשר לשמוע הרצאות מפי אנשים מרכזיים וחשובים בתרבות ובמדע במאה ה-20. אינני יודע אם אנשים יודעים על האוספים האדירים שיש בספרייה שלנו או בספרייה הלאומים בגבעת רם. בזבוז לא לנצל את כל זה.

יש לך עצות לסטודנטים בשנה א'?

תלמדו ותחיו. תיהנו מהאוניברסיטה ותיהנו מירושלים. המזל של סטודנטים שנה א' הוא שיש לכם את כותבי המחקרים, המאמרים והספרים הטובים בנושא רק קומה אחת למעלה. אתם יכולים לדבר באופן אישי עם המומחים בתחומם. אפשר ללמוד מהם בצורה בלתי ישירה או כמעט ישירה בכיתות, או שאפשר ללכת לשעת קבלה של כל אחד ולדבר איתם. סטודנטים היו מיטיבים עם עצמם אם היו עושים את זה. זה מחזק שרשרת בין-דורית של העברת ידע. ובנוסף, ללמוד הרבה. על כל שעת לימוד בכיתה – שעת לימוד בספרייה. זה המתכון להצלחה.

*ענב הכט היא סטודנטית שנה א' לתואר ראשון במדע המדינה ותאטרון.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: