מזכוּת ולא מחסד

מאת: אביטל פרידמן

ברוב האוניברסיטאות בעולם המערבי ניתן לראות מתן עדיפות לאנשים מקבוצות חלשות בחברה בקבלה לתואר ראשון. חלק מהאוניברסיטאות אף מקצות מראש מספר מסויים של מקומות לבני מיעוטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. האוניברסיטה העברית מעודדת מועמדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך להתקבל ללימודי תואר ראשון על-ידי הנמכת תנאי הקבלה לאותם מועמדים. אופן הקבלה בדרך זו מבוסס על מקומות שנותרו פנויים לאחר קבלת סטודנטים במסלול ההרשמה הרגיל, על פי שיטת הניקוד הבאה: סטודנטים המועמדים דרך מסלול זה מדורגים על ידי נקודות המסמנות את מצבם הסוציו-אקונומי, כאשר הסטודנטים עם מספר הנקודות הגבוה ביותר בשילוב עם הציונים הגבוהים ביותר מבין הניגשים למסלול זה, מתקבלים לאוניברסיטה. שיטה זו נהוגה גם בשאר האוניברסיטאות בארץ, מלבד חיפה ובאר שבע, בהן ישנם מקומות המוקצים מראש לבני מיעוטים.

כאן עולה השאלה האם שיטה זו באמת עוזרת לקדם את אותם בני מיעוטים במערכת ההשכלה הגבוהה. המספרים מראים שהמצב רחוק מלהשביע רצון. הדוגמה הבולטת ביותר היא קבוצת יוצאי אתיופיה בישראל. מדו"ח של ועדת העליה לשנת 2010 עולה כי רק 8% מכלל עולי אתיופיה למדו במוסדות להשכלה גבוהה (זאת לעומת כ-30% בקרב אוכלוסייה הכללית שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה). כמו כן, מתוך 75 אלף סטודנטים באוניברסיטאות נכון לשנת 2008 פחות מ-500 הם מיוצאי אתיופיה, המהווים 0.6% מכלל הסטודנטים, לעומת 1.5% – שיעורם של יוצאי אתיופיה באוכלוסיה הכללית. בנוסף, שיעור בעלי התואר האקדמאי בקרב האוכלוסיה הערבית (הכוללת דרוזים, בדואים וערבים) עומד על פחות מ-12%.

"מזכוּת ולא מחסד"' דרשה ספי מולה, סטודנטית בת 27, שצעדה בתחילת החודש מבית שמש לירושלים בהפגנות של יוצאי אתיופיה. לטעמי, אין דרך טובה יותר לנסח את הבעייתיות בסוגיית ההעדפה המתקנת כולה. העדפה מתקנת נשמעת לכאורה דבר חיובי, היות והיא מעניקה נקודת פתיחה שווה או קרובה לשווה עבור אנשים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים. אך אני סבורה כי לא כך הדבר. אוניברסיטה המקבלת אל שורותיה מועמדים מתחת לסף הקבלה עקב השתייכותם לקבוצת מיעוטים זו או אחרת אינה יוצרת שיוויון, אלא מעמיקה את חוסר השיוויון. סטודנט שהגיע ללימודים האקדמאים כאשר הוא מתחת לרמה הממוצעת בכתתו נידון להיות זנב לאריות. המאמץ שיצטרך להשקיע על מנת להשאר בקצב הלמידה של שאר הכתה יהיה לרוב גדול מאוד, הרבה מעבר לסטודנט הממוצע, ולכן סיכוייו לנשור או לא לסיים את הלימודים – גדולים יותר.

במקום לטפל בבעיה רק בשלביה המאוחרים, אם בכלל, יש לפתור אותה כשהיא עוד בשלביה המוקדמים. העדפה מתקנת בקבלה לאניברסיטה איננה ממלאת כראוי את יעודה – קידום משמעותי של קבוצות מיעוטים. אם יש רצון לעשות שינוי מהותי וליצור שיוויון בחברה הישראלית, יש להתמקד בנתינת החכות ולא הדגים, זאת על מנת לאפשר לאוכלוסיות אלו את היכולת האמיתית להתקדם. יש ליצור מרכזי למידה עוד בשלב הלימודים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ולאפשר להם שיעורים פרטיים מסובסדים. כך ניתן יהיה להקנות לאותם ילדים מיומנויות למידה ויכולת לפתח את כישוריהם עוד בשלב מוקדם בחייהם. כמו כן, יש לערוך רפורמה בחלוקת התקציבים למוסדות החינוך שונים, אשר תקדם את הפריפריות, על-ידי צימצום מספר התלמידים בכיתות והגדלת מספר שעות הלימוד. בנוסף, יש לחזק את מוסדות החינוך במגזר הערבי, בראש ובראשונה מבחינת תשתיות. כשני-שליש מבתי הספר במגזר הערבי שוכנים במבנים אשר לא נועדו מראש למטרה זו. חלק מבתי הספר הללו אף אינם שוכנים במבנים מרוכזים, אלא בחדרים המפוזרים ברחבי הישוב. יש לאפשר לתלמידים במגזר הערבי ללמוד במוסדות ראויים מבחינה פיזית. בנוסף, יש להעלות את רמת המקצועיות של דרג המנהלים, ולא לקבלם על פי שיקולי קרבה ונטיה פוליטית.[1] אלה הן רק חלק מהדרכים לטיפול עמוק בבעיה.

העדפה מתקנת בשלב האקדמאי לא פותרת את הבעיה מיסודה, אלא רק על פני השטח. הענקת הכלים הנכונים והפניית תשומת הלב משלב הקבלה לאוניברסיטה אל השלבים הקריטיים של בית הספר היסודי וחטיבת הביניים – הן הפיתרון. כפי שמולה טוענת, "מזכוּת ולא מחסד", או כמו שאני רואה את זה, מצדק ולא מצדקה.

* אביטל פרידמן היא סטודנטית שנה א' לתואר ראשון במדע המדינה ובתקשורת.

[1] מזרחי שלי, "הליך המינוי של מנהלי בתי-ספר במערכת החינוך", דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 20.10.10, עמ' 14-15. http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02923.pdf

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: