גיליון בחירות מיוחד – ינואר 2013

פוליטון ופקפקוק גאים להציג, שיתוף פעולה ראשון לקראת בחירות 2013:

הגיליון הוא שיתוף פעולה בין סטודנטים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולמדע המדינה, המציע כתבות הנוגעות לבחירות 2013 ולבחירות בכלל:

לקריאת דבר המערכת של הגיליון המשותף

מה בגיליון:

זאת (גם) הדמוגרפיה, טמבל!

עומר יעיר בוחן את השינויים הדמוגרפיים בישראל בעשור האחרון ובעזרת ניתוח אמפירי מסיק על השלכותיהם האלקטוראליות בהווה ובעתיד.

יש עתיד לעבודת חרדים?

ישי פרלמן מסביר מדוע הדרישה להשתלבות החרדים בשוק העבודה נגועה בקפיטליזם גם אם היא מגיעה מפי סוציאליסטים ומתאר את הפער האידיאולוגי שאינו מוגדר על-פי מידת דתיות, אלא בהתאם למידת המעורבות של הקפיטליזם בחברה.

מיכאל איתן נפרד מהכנסת ומצהיר: "למרות ההפסד – אני נשאר בליכוד"

השר מיכאל איתן מסיים קריירה מפוארת כחבר כנסת בעקבות הפסדו בבחירות המקדימות ב"ליכוד". בנימין שוורץ, לשעבר עוזרו הפרלמנטרי ודוברו של איתן, מראיין את השר, משתף את הקוראים בחוויותיו ובהיכרותו האישית עמו ומסביר את הגורמים לתוצאות הבחירות הפנימיות בליכוד.

שיחה על השיח הכלכלי בבחירות

ביקורת השיח הכלכלי הפופולרי בישראל נוטה להעמיד בראש סדר העדיפויות את מעורבות המדינה בתכנון הכלכלה. דותן לשם ועוז גורה מציעים מבט אחר על התוכנית הכלכלית של שלי יחימוביץ' ומפלגת העבודה. איתי ארצי כתב הקדמה תיאורטית לדו שיח לא-כלכלני זה על הכלכלה.

המנהיג

מיכאל פיליפוב מגלה מה התרחש בשיחה סגורה בין המנהיג לבין יועצו האסטרטגי. "הבטחת לי שגם הפעם זה יהיה קל עם הרוסים, אז למה רק שלושה עשר מנדטים?!" שאל המנהיג את יועצו שפיזר על השולחן טבלאות וגרפים צבעוניים. היועץ הביט בעיניו של המנהיג ונאנח.

זאת כן תעמולה – וטוב שכך

מורן מימוני מציעה דיון ביעילותם של שידורי התעמולה בעידן הדיגיטלי וביכולתנו לבקר אותם.

מפלגת המרכז מתה, תחי מפלגת המרכז?

אור טוטנאור כותב על מפלגות המרכז בישראל. מה מבדיל בין מפלגות המרכז ומדוע אינן מצליחות להחזיק מעמד יותר משתיים-שלוש מערכות בחירות.

איך כמעט יזמנו עימות בחירות באוניברסיטה

רז שיינרמן מספר על הנסיון לקדם יוזמת עימות בחירות בין המועמדים לראשות הממשלה באוניברסיטה העברית בירושלים. מה היה ביוזמה, מדוע נדחתה לבסוף, ולמה ראוי שיהיה בארץ עימות כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות בעולם.

לא ארץ לסוציולוגים

בסרטוני "השיטה" שהוציאה מפלגת ארץ חדשה לקראת בחירות 2013 מבטיח אלדד יניב להסביר מה באמת קורה במסדרונות השלטון. אלעד אור טוען כי הסבר זה חוטא לעקרונות סוציולוגיים.

כיצד משפרים את ייצוג הנשים בכנסת?

שיעור הנשים בפרלמנט הישראלי הוא מהנמוכים בעולם הדמוקרטי. אסף שפירא מסביר כיצד ניתן להעלות את שיעור הנשים בכנסת: משינוי עומק חברתי ועד מכסות ייצוג שיקבעו בחוק.

אין ח"כם כבעל הניסיון

בן בורנשטיין ונסי אנג'ל-כץ כותבים על גילם הצעיר של רבים מחברי הכנסת החדשים ועל השפעתו על ניסיונם ויכולותיהם בעבודה הציבורית.

הקונפליקט המורדם – יחסי דת ומדינה בבחירות 2013

שלומי ששון כותב על חוסר הפופולאריות של קונפליקט הדת והמדינה בבחירות 2013 ותוהה לגבי הסיבות לכך.

מחשבות אחרות על שיעור ההצבעה בישראל

האם שיעור ההצבעה בישראל באמת כל כך נמוך כפי שמקובל לחשוב? סער אלון ברקת מתחקה אחר התופעה ומראה ששיעורי הצבעה אמנם הולכים ויורדים, אך בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ.

בין יוסף ואיווט

יניב שכטר משווה בין הנסיבות שבהן הוקמה רשימת גח"ל בשנת 1965 ובין אלה שהביאו להקמתה של "הליכוד ביתנו" ושואל אם יש מקום לאידאולוגיה בפוליטיקה החדשה בישראל.

בארצי הזרה לי – מחשבות משמאל

בשנים האחרונות השיח הפוליטי נוטה מרכזה ומשתנה, כאשר השמאל וערכיו הולכים ומודרים. הסברים תיאורטיים ואמפיריים רבים התפרסמו על כך, ואילו ניר רותם בכתבתו מביא זווית אישית בכדי להסביר תהליך זה.

מדוע הוקסמתי מהרב חיים אמסלם

רונית סבטי מסבירה במה נבדלת מפלגת עם שלם של הרב חיים אמסלם מש"ס, על רעיון קבלת כל עדת בני ישראל, ולמה היא מקווה שתצליח להיכנס לכנסת.

קריאה מהנה!